מנחה חריבה שעה

החדשות סי' ח' כתב שם בשם רבו הגאון ר"א בינג בע"ז וגם מעבדים מדבר שם, – בדף קע"ב ע"ב ד"ה דמרא וכו' לא יפסוק בין תפלה לתפלה, בשו"ת גור אריה יהודה סי' כ"ט יש תשובה בזה, וכו'

אגב אודיע לו שיש ספר בשם מנחה חדשה דפוס ירושלם ובו יש עשרים ושנים דפים על מסכת סוטה, ובכן תקבלו שלום וברכה מאלקי המערכה ויוסיף לכם פעמיים כנפשכם האהובה דורש שלומכם מ, ה,

וזה אשר השבתי לו מה שמביא דברי הרמב"ם שנ"ג אינו זז מירושלם לעולם, א"י מה מביא ומה רוצה בזה ולאו שמיה מתיא דמאן לימא לך שגם בעת מלחמה אינו יוצא, אם החיוב עליו לילך להצלת ישראל, ובפרט למה שמטעים המנ"ח בטעמא דמילתא דהרמב"ם הוא משום דצריך להביא חביתין בכל יום וכל שמביא קרבן טעין לינה בירושלם, א"כ משכחת לה בעת מלחמה שא"א להקריב כלל את החביתין וממילא שרי לצאת ובפרט אי נימא שכל זה הוא רק איסור דרבנן, שאין מדחה חובת מלחמה של כלל ישראל ודו"ק

מה שכ' שטעות הוא וצ"ל שיוצא וכו' כבר תקנתי בעצמי בספרי שצ"ל „אם“ יוצא שזה ספק אצלי ככתוב להלן וכמה טה"ד יש שם מחמת רוב עיונו בעצם ההלכות, ומה שהעיר עוד שם, הלא מבואר הטעם בגמ' מפני שאינו שלהם“ – ומה שמודיע לי מספר אחד בשם מנחה חדשה לא ראיתיו ולא שמעתיו מעולם ואתן לו תודה וברכה מרובה אם ימציא לו ספר זה. ומי הוא המחבר ? והנני ידידו ד"ש ומבקשו בכל לב ונפש שילמוד ומעיין בספרי ולהערני עליו ולהעמידני על האמת בכבוד העלוב המחבר, ובמכתב השני הוסיף ליכתוב לי בזה"ל הלאה כותב לילך להצלת ישראל איזה הצלה שייכת אצלו וכי כה"ג בעצמו יקח חרב בידו ויעמוד בקרב בתוך חללי המלחמה ומתבוססי דמים, אלא מה שיתפלל עליהם א"כ יקריב החביתין ויתפלל שמה עליהם ועיין בשוש"ל שמפרש אלמנה לכה"ג ר"ל אלמנה למשוח מלחמה וקורא לו כה"ג שגם הוא נמשח כמותו ובמלחמה שאין שם כה"ג הוא במקום כה"ג ודינו כדין כ"ג ולא תני בהדיא משוח מלחמה וכו' ע"כ – על אודית הספר מנחה חדשה אשיב לו שהספר בעצמו אין לי ואיננו יודע שום מקום להשיג אותו ושם המחבר לא כתוב בפירוש כי אם ברמז ומכבר אמר לי איש שהמחבר הוא אחיו של הגאון ר' יהושע מידזיקוב בעל המחבר עמק יהושע, דר"ש מ, ה, על זה רשמתי על המכתב עיין נזיר מ"ז ע"ב דאמר מר זוטרא לענין להחיותו משוח מלחמה עדיף מ"ט דתלו ביה רבים ע"כ ופרש"י ז"ל דעביד מלחמה בשביל רבים עכ"ל ואף לפי' הרא"ש שם דכל ערך המלחמה נעשה על פיו ע"כ ג"כ אש"ר דצריך לצאת ומחויב לצאת ואין כאן כל ספק כלל. ולעצם הענין אי כה"ג וכהנים יוצאים למחלמה הרגשתי זה לא כבר מהרשב"ם פרשת במדבר דכהנים לא היו הולכין למלחמה שפירש בפ' מ"ז והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם כמו שמפרש והולך אך את מטה לוי לא תפקוד וגו' ומפרש הטעם כי לא ילכו בצבא המלחמה אלא הפקד את הלוים על משכן העדות וגו' עכ"ל

(הערה א') ובעיקר הדבר שכחתי אז מלהביא שכיו"ב מצאתי בפמג"ד בפתיחה כוללת בחלק הראשון בחקירה הו' בענין מ"מ שחקר בזה"ל אם עבר עבירה שיש מ"מ מדברים ותשלומין באין כאחד אם נימא דאין עושין ב' רשעיות ופטור מממון ע"כ, ובתשובה שם אח"כ כתב ואם מכת מרדות פוטר ממון (אף ממון דאורייתא) הנה מבואר בר"מ (פ"א מנ"ב הי"ב) היתה מחייבי עשה או שנייה ומשלם קנס בין התרו או לא התרו שאין כאן חלקות, אלמא כל שאין כ"א מ"מ אין פוטר ממון וכ"ת דבהעראה קנס ומלקות בביאה גמורה הא בוכרא דכעין של תורה עשאו ולוקה מ"מ בהעראה, ואמר שאין כאן מלקות להורות שאין כאן מ"מ דב' רשעיות אין עונשים ומשלם קנס ופטור ממ"מ והטעם אפשר כמ"ש הש"ך יור"ד קי"ט אות כ"ז לענין ממון אוקמי' אדין תורה (ולא אסרו חכמים עיי"ש) ה"נ דכוותיה ומ"מ מפסל לעדות כמו ח"מ שניתן לתשלומין וכו' עכ"ל והנה הרבה יש לדבר בדבריו העמוקים, והמתבאר מדבריו הוא כך דמ"מ באמת אין פוטר ממון דאורייתא כמו קנס גבי שניות, ואיכא כאן שני חיובי עונשים, אמנם בכאן אמרינן ממונא משלם מלקי לא לקי ואין נותנים שניהם והטעם דבכה"ג לא אסרו חכמים, ומ"מ מפסל לעדות כיון שחיוב מלקות מדרבנן יש עליו, אבל בעלמא דליכא להאי טעמא אפשר דמ"מ אינו פוטר ממון דאורייתא, ואין זה מקרי ב' רשעיות, ועדין צ"ע בפירוש דבריו המזוקקים ז"ל מה שאין הזמן גורם כעת, ומ"מ אני לך

הערה ב' ויש להוסיף דכן יש להעיר בהא דתנן בנזיר פ"ח מ"א שני נזירין וכו' וא"י איזה מכם וכו' מת אחד מהן אמר ר' יהושע וכו' ואמר לו בן זומא ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר וכו' ועיין שם והשתא הלא כל הטורח הזה למ"ל ישאל זה הספק על ספק נזירותו ובפרט אם הוא ספק זה גופא הוי חרטה או פתח (ויל"ע בזה) וד"ל דכל עיקר מחלוקתם הוא אליבא דר"ש או ר"א בר מחלוקתו דאין שאלה בנזירות וגם בזה אין הדבר ברור, עיין הגהות מהר"צ ברלין ומצפה איתן למס' נזיר ותיו"ט פסחים ומפרשים שם, ולפי מאי דמוקי שם בגמרא על הא דתני ומגלחין דע"כ מיירי דהם נשים או קטנים דאילו גדולים אין מגלחין ע"ש, י"ל דאם מיירי בקטנים י"ל דאף דמיירי בקטן המופלא הסמוך לאיש מ"מ יש סברא לומר דאינו בשאלה וכדחקרו האחרונים בזה על סמך דברי המל"מ פ"ב דנזירות דין י"ג עיי"ש, דלענין נדרים בפירוש רבי' קרא, אבל לא לענין שאלה ואכמ"ל בזה, וכן בנשים ג"כ י"ל דמיירי בהקים לה בעל ששוב אין לו הפרה, ואין לפנינו שישאל על הקמתו או שהיה אחר יום שמעו וגם שאלת חכם אינו שוב לשיטת כמה פוסקים ביור"ד סי' רל"ד סי' כ"ג בהג"ה אבל בלא"ה צ"ע: