מנחה חריבה שסג

תניא מנין שאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד שמניחין אותה והולכין לעיר אחרת שיש בה ב"ד ואמאי והלא מתוך הקורבא נראה שמאותה שאין בה ב"ד היה עכ"ל, ונראה להקל קצת הקושי מתוך חומר שהחמירו עלינו, דבאמת יש לחקור מ"מ מדוע חייבים להביא ע"ע העיר הקרובה, דהלא יש להם חזקת כשרות שלא היו שופכי דמים (ובקרוב וחזקה יש לעיין בזה עיין פמג"ד סי' ק"י) וניחא בפשוטו דכיון שנמצא כאן קרוב לעיר זו, א"כ איתרעי חזקת כשרות דכללות העיר דהלא מוכח כבר שמכאן הוא הרוצח, וכידוע דברי הפנ"י גיטין כ"ח ומדברי התוס' כתובות (כ"ג א') ד"ה תרווייהו דחזקה דאיתרע ל"מ מה"ת, עיי"ש, וביותר י"ל עפ"י סברת התוס' ב"מ קט"ז ע"א ד"ה והא וכו' דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן היינו היכי דאמר גנבת לי אבל היכי דאמר גנב אחר גנבם לי ומכרם לי היינו אחזוקי אינשי בגנבי דהא כמה גנבי איכא בשוקי עיי"ש וכן כתבו בשבועות שם, וה"נ דכיון שאנו דנין על כללות העיר נמצא כאן אחר שרצח וכמה אינשי רשיעי איכא בשוקא ואין אנו דנין על הפרט וז"פ, ועיין בשו"ת חות יאיר סי' נ"ח ודו"ק ומהשתא יש לנו להסביר הא דגזרה התורה דבעינן דוקא ב"ד ואין מודדין מעיר שאין בה ב"ד, הוא משום דחוב זה הוא מוטל רק על כללות הציבור שהעומד בראשם הוא הב"ד עיני העדה אבל כשאין ב"ד אין דין ציבור על עיר זו וניטלה ממנה חובת הציבורי דליתחייב בדין ע"ע, ומעתה א"ש קושית התוס', דבעיר שיש ב"ד שהחוב מוטל על הציבור בכללו וכבר אמרנו דעל הציבור בכללותו אין כאן חזקת כשרות מלבד דאיתרע מעיר זו חזקתה, עוד בכללות השוק נמצא כמה רשעים וש"ד אבל בעיר שאין בה ב"ד דבטל ממנה דין הציבור ודין הקהלה שנחשבים לגוש אחד, ומאי נימא שנטיל החוב עליה להביא ע"ע דמוכח שהרוצח ממנה היה, דא"כ ע"כ מעכשיו החוב על כל יחיד ויחיד והלא כשנבוא לכל יחיד ויחיד, בוודאי הוא מוחזק בכשרות ומאי יועיל לנו הקורבא שסמוך לעיר, דאצל כל יחיד ופרט, ע"כ צ"ל אחזוקי אינשי ברשיעי וש"ד לא מחזקינן, ובפרט דקרוב זה הוא רק ספק, ולכך אין בה דין ע"ע ודו"ק וז"נ ומש"כ הב"ש דלק"מ קושית התוס' דולקחו זקני העיר עדיף כשם דאמרינן דרובא עדיף עכ"ל, במחכ"ת אינו מובן כלל ולא דמי כאוכלא לדנא, דהתם בודאי הפירוש דרובא הוי בירור טפי עפ"י התורה מקורבה, אבל כאן קושית התוס' חזקה מאד, – שם שתיהן מביאות שתי עגלות וכו' עיין לקמן בגמ', וילע"ק דלמ"ד א"א לצמצם ואין קרובה אלא אחת, למה יתחייבו כלל לשיטת הרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא ואין לנו בירור בהחלט מי הוא החייב, ואפשר דכך גזרה התו' וכמו באשם תלוי, והוי כמו איתחזק איסורא ויש לעיין הרבה בזה וקצרתי, אחר זמן רב מצאתי בעזה"י בפנים יפות על התורה בפ' שופטים בפסוק כי ימצא וכו' כתב תוך דבריו בזה"ל לך י"ל דהא דאמרינן קרובה ואפילו קרובות אפילו לדעת האומרים דסד"א מה"ת לקולא מ"מ הכא כיון דקולא לאחת הוי חומרא לאחרת אזלינן בכל לחומרא כמש"כ התוס' בביצה דף י"ד לענין סד"ר וכו' עיי"ש ודבריו צ"ע דמנ"ל סברא זו לענין דאורייתא, ואכמ"ל עוד, שם ואין ירושלם מביאה ע"ע, הא דסידר התנא הכא האי דינא ולעיל גבי עיר שרובה עכו"ם או בעיר שאין בה ב"ד הו"ל למיתניה, דבהא דירושלם אין מביאה ע"ע, אין לומר דפירושו דליכא כאן חיוב ע"ע כלל דכיון דירושלם אינה מביאה אין כאן דין ע"ע, לא, דהא הרמב"ם פסק מפורש וכן במאירי כאן מבואר דמניחין ירושלם ומודדין אל עיירות אחרות וכמו בעיר שאין בה ב"ד ויל"ע, – שם גמרא במאי קמפלגי אילימא לענין מדידה וכו' מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן וכו' ע"כ וא"כ מבואר דבזה אין נפ"מ אלא תליא במחלקותן דלקמן, וכן מבואר במאירי באר היטב בזה"ל ולא נחלקו בזו לענין המדידה שכבר נחלקו מר כדאית ליה ומכ"ל ימדדו ממקום מדידה ומה צורך להביא זא"ז וכו' עייש"ה, ובתפארת ישראל מסביר לה היטב דל"ל דלענין מדידה מיירי דהרי גם אם יטלטלו הגוף אצל הראש אין מבורר לאיזה צד יניחו טבורו ולמ"ד מחוטמו אם גם יטלטלו הראש לגוף אין מבורר לאיזה צד ינוחו חוטמו וכו' עייש"ה, ועיין מש"כ בזה בס' ד"א הנ"ל, ובשו"ת ברית יעקב סי' כ"ה מחאהע"ז מצאתי שהקשה דאמאי אמרינן רישא היכי דנפיל נפיל גופיה הוא דרבינן ואזיל ומאדם אחד הוא נימא דגוף זה הוא מאיש אחר מרובא דעלמא ולא זהו הגוף מהראש שנמצא כאן וכן איפכא וכו' ודוח"ל דמיירי שמכירין בסימנים מובהקים או בטב"ע שהגוף הוא שנמצא מראש זה ל ומתרץ לה כמו שעלה ברעיוני תיכף לתרץ זה דלא חיישינן שמא נאבד גוף של ראש זה והגוף הוא מאיש אחר ומגוף הנמצא נאבד ראשו והראש הוא משל אחר דהיכי ליתרמי כולי האי ע"כ אמרינן דחד גופא הוי הרחש והגוף, אך בירושלמי כאן אמרינן אמר ר"א לקבורה נחלקו, רשבר"י מה פליגין כשהיה הראש מלמעלה והגוף מלמטן, אבל הראש מלמטן וכו' כל עמא מודין דמוליכין הראש אצל הגוף היו מנדרן מכאן ומכאן אנא אומר רישא אזיל לחד אתר וגופא אזיל לחד אתר או הראש הזה אין לו גוף או הגוף הזה אין לו ראש היה שוה כל שדרכו ליחזו גוף אחד הן ואם לאו הראש הזה אין לו גוף וכו' יעיש"ה וקצרתי בפרק זה, ועיין בקרן אורה שהרגיש בדברי הירושלמי המ' ויל"ע בעיקר הדין אם מצא ראש לבד או אברים לחודן אם צריך להביא ע"ע, וכמו דממעטינן הרבה דברים וכמו לענין טומאה וכדומה דממעטינן מת חסר עי' תוס' לעיל (ג' ע"ב):