מנחה חריבה שנה

הגאון וכו' מוהרי"י דיסקין שליט"א שבספר עמודי אש בקונט' מקל חובלים הביא בשם הנתינה לגר שכ' בשם חכם א' דתיב' שנה הוא ט"ס בספרי וצ"ל בן מ' פי' שעבר עביר' שחייב עליו מ' וע"ז השיג בנתינה לגר דהא גם בעבר על עבירה דרבנן חוזר מעורכי מלחמה לרי"ה יע"ש והמחבר עמודי אש אמר דא"ש דגם בעבר על עבירה דרבנן נכלל בכלל בן מ' שחייב מ' מכת מרדות ואתי לאפוקי עבירה קלה שאינו חייב עליה מ"מ בזה אינו חוזר וכעין מש"כ הרא"ש בהלק"ט דבברך ברכה שא"צ שהיא עבירה קלה אינו חוזר עי"ש ע"כ אבל יש להעיר ע"ד דמסופקנו אם על שח בין תפל' לתפל' לכל הפירושי' חיי' מכת מרדות, ועיין בסמ"ג מביא ספרי זה במ"ע ק"כ בזה"ל ובספרי תניא ר"י הגלילי אומר הירא זה בן ארבעים שנה פי' תש כח, ושני תנאים הם אליבא דרי"ה עכ"ל ולא ידעתי מדוע לא אמר דתרתי ש"מ וקצרתי ועוד דהלא כתב מפורש לעיל דר"י הגלילי מודה לר"ע רק שמוסיף שאם שמע קול קרנות וכו' שהכל מודים שהוא חוזר וא"כ ה"נ אי בן ארבעי' תש כח וירא מפני המלחמה גם רי"ה מודה וצ"ע, ועיין לח"מ פ"ז ממלכים דין ט"ו במה שהזכיר דברי הסמ"ג אלו שרי"ה מודה לר"ע עיי"ש ודו"ק ואגב ראיתי שם בהגהות מיימוני שהביא דברי ספר המצו' אלו בזה"ל ובספרי תניא רי"ה או' הירא בן מ' שנה פי' תשכח ותרי תנאי אליבה ס"ה עכ"ל ולולי שראיתי בפנים לא היתי מבין מש"כ פי' „תשכח“ ובאמת הוא טעות הדפוס בדפוס ברלין והם שני שני תבות מפורדים ופירשו תש כח וז"פ והכי איתא הוא בדפוס ברדיטשוב. – עוד כתוב שם בילקוט ולא ימס את לבב אחיו מלמד שאם היה אחד מהם מתירא מן העבירות שבידו כולן חוזרין ובאים עכ"ל ופי' בז"ר אם הוא נשאר במלחמה ע"כ ולע"ד הוא ע"ד התראה שהסוף יהי' שאינם מצליחים וכולם חוזרים ובאי' ואין להאריך

שם לעבור עליו בב' לאווין, עיין במנ"ח מ' תקפ"ב שכ' מפורש דאין מלקות בלאוין הללו כי אין מוזכר בר"מ ובהרב המחבר מלקות וכן לא נחשב בהר"מ וכו' וצ"ע למה אם שר הצבא הוציא אותו למלחמה או שאר דברים אם עושה מעשה למה לא ילקה עכ"ל, ועיין מש"כ כאן בתורת הק' שהעיר ג"כ בזה עיי"ש ועכ"פ מבואר בראשונים דאינו לוקה וא"כ צ"ע מאי דקאמר לעבור עליו בב' לאווין לפי מאי דכלל התוס' ב"מ ס"ב ע"א ד"ה לעבור וכו' דכל שאינו לקי לא מוקמינן בב' לאוין, ומכאן ראיה למה שראיתי ביד מלאכי שהאריך הרבה בזה לסתור דעתו המבואר מתוס' הנ"ל כלל ה וכתב לפרש בדרך אחר ולפ"ז לק"מ מכאן ואדרבה ראי' לדבריו, עיין שם בריש כללי הלמד שבכללי הגמרא סי' שמ"ז שהוכיח כן עוד מאיזהו מקומות אלא שראיתי שם שכתב שגיאה עצומה במחכ"ק ז"ל שכתב אם בא במזיד על דודתו אינו לוקה מצד שהוא חייב מיתה או כרת, עיי"ש, דנעלם ממני משנה ערוכה במכות דחייב מלקו' על אשת אחי אביו עיי"ש בריש אלו הן הלוקין ושם ביבמות (ד"ז ע"א) ג"כ מיירי באשת א"א – ומה שמשמע מדברי ת"ה כאן דלדעת החינוך מהני מחילתה לצאת גם למלחמה עיי"ש זה דבר שאי אפשר דא"כ יהני מחילת עצמו לביתו ולכרמו א"ו דלא מהני והחינוך לא כתב זה אלא לצאת לסחורה וכדומה כמו שמבואר בדבריו ועיין היטב מנ"ח שם, ואפי' מרצונו עובר ג"כ בלאווים ופ' ועיי"ש במנ"ח שנתקשה בזה ולא ראה מאורות בימיו שכן מבואר הרבה פעמים בהמאירי כאן דאין ברשותי שלא לחזור ולצאת ממקומו עיי"ש, ומש"כ בת"ה דאי מהני מחילתה ל"ש מלקות דהוי ה"ס דכל שעה ספק שמא תמחול ע"כ, גם זה ליתא כמו שמבואר באחרונים לענין מחילת בסו"מ דבזה לא שייך ה"ס, ועיין בשו"ת הרדב"ז חלק שני ואכמ"ל, ובנחלת יהושע ועוד, ומה שרמזתי לעיל בחידושי דף קי"ד ע"א וקצרתי – שם לימא דלא כרי"ה דאי כרי"ה וכו' המתירא מעבירות שבידו וכו' ע"כ, בבאר יצחק אלחנן סי' ג' הק' שם דלוקמה כאן דמיירי בלא הכיר בה דהיה שוגג וליכא עבירה ותירץ דגם בשוגג חשיב עביר' וכמש"כ התו' ביבמות דנ"ח גבי סוטה דבעינן וניקה מעון וכו' עיי"ש, וה"נ גבי לחזור מעורכי המלחמה עכ"ל, ויש לחלק הרבה בין כאן להא דסוט', וכשם שיש חילו' בין עשיית התשו' כמו שהארכתי לעיל בחדושי שם בשם המשל"מ, ואפשר להסביר ולומר דבשוגג עכ"פ עבירה דרבנן הוי ועל עבירה דרבנן נמי חוזר לרי"ה ובזה מדויק מאי דפריך כאן לימא דלא כרי"ה ומדוע לא אמר דלא כרי"ה ור' יוסי דהוא נמי הכי ס"ל בכל הני כדבמשנה דלקמן, אלא דלפי מה שבארנו א"ש דלר"י בשוגג דלא הוי אלא מדרבנן איני חוזר, משא"כ כרי"ה וע"כ פריך דוקא דלא כרי"ה, שו"ר שהדיוק הנ"ל מדייק הגאון המחבר בעצמו לקמן בסוף ענף ב' עיי"ש לענין טעה בד"מ ועשה מצוה עיי"ש, ובזה מדחה הבא"י מה שרצה להוכיח מזה ראי' כהג' מהרי"ל בטלן זצ"ל דבלא הכיר בה אין קדו' תופסי' משו' דהוי מק"ט עי"ש, ועי' בתשו' מהרי"ל בטלן ז"ל בד"ז, אכן תירוצו צ"ע וכנ"ל, וכן ראיתי עכשו בת"ה שהביאו והשיג עליו כנ"ל, ועי' במרדכי שהביא הב"ש ובלא"ה דב"ז קשה לאומרו דא"כ אין אדם יוצא בצבא דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא בשוגג, אשר אין ידוע לו כלל שישיב עליו. ובפרט לרי"ה דאפילו בדרבנן חוזר אלא דבזה י"ל כמש"כ הגאון ז"ל שם דבשוגג בדרב' ליכא עביר' כלל עיי"ש וחידוש שלא הבי' דבר זה שם בשם אומרו ה"ה הנתיבות ז"ל בסי' רל"ד שם וכמו שמאריך בזה בעצמו ע"ד בעין יצחק ח"ר עיי"ש גם מה שהקשה שם בבא"י לפי דעת התוס' ביבמות דאסור לקדש מדרבנן עיי"ש כבר הבאתי לעיל שזה הקשה בשעה"מ הל'