מנחה חריבה שמו

כדאמרינן בעלמא) ושוב כתב ומיהו צ"ע מ"ש אשה חדשה ממעטים מח"ג ובית חדש לא קיי"ל כר"י, אולי למעוטי אם בונה באותן אבנים וקירות עצמן דדומה למח"ג, אבל באבנים ועצים אחרים אפי' שבונהו על מכונו מ"מ מקרי חדש עכ"ל ובריך שכוונתי, אכן הו"ל להביא דברי המ"ל, ועיין ביגל יעקב מה שהקשו עליו וכן הקשו כל הבאים אחריו וי"ל עוד וקצרתי ולענין מה שהבאתי לקמן החקירה ממעשר ב', עיין גם בהגהו' מצפה איתן בכורות ד' נ"ו ע"א שהרגיש בהא דאמרו שם כל שנתנו לה וחזר ולקחו ממנה דהוי לוקח, כתב ול"ד לביכורים דאמרינן בירושלמי פ"ק דביכורים דהלוקח פירות אינו מביא וכשחזר המוכר ולקחו מביא דהתם לא אימעוט לוקח אלא משים דאין לו קרקע וכו' וכה"ג כתבו התוס' ב"מ (פ"ח) גבי חיוב דתרו"מ משא"כ הכא דממעטי לקוח מהיקשא דבנך ואיהו ליכא כלל בלקוח ע"כ ולא ראה זה הד"א הנ"ל גם יש לחלק דהתם מכר רק הפירות ולא נסתלק ממנו חיוב ביכורים כיון שהשדה בידו וא"כ שחזר ולקחם הפירות שפיר קרינן מפרי האדמה, משא"כ במעשר בהמה וז"פ, ויל"ע גם מהא דבב"ת דף פ"ג ע"א בן לוי שמכר וכו' מכרה וחזר ולקחה אין לו עליו כלום יע"ש, ועיין כתובות ק"ב הפקחין היו כותבין וכו' ובט"ז סי' ס' במזונות חתנו וכלתו יעש"ה באחרונים שם ותבין, ועיין בתורת הק' מש"כ בזה שהביא מאו"ח סי' רכ"ג ס"ג בברכת שהחינו בבנה בית חדש וכו' איתא דבמכרן וחזר ולקחן אינו מברך וכו' עיי"ש ולא הביא דברי הח"ס הנ"ל, ומה שיש להעיר עליו, – והנה באמת יש לתמוה על ר' יוסי דאמר זאת אומרת הא משנה ערוכה היא לקמן וככל אשר יש להקשות על זה וכמו שמצאתי אח"כ בשירי קרבן עיי"ש, ונראה לומר כלפי מה שמחדש המנ"ח במצוה תקכ"ו דד"ז דמחזיר גרושתו היינו מן הנשואין כי אינה חדשה אבל אם גירשה מן האירוסין וחזר ואירסה בוודאי חזר וכן אם נשאה אח"כ אינו זו ממקומו כנ"ל ברור עיי"ש ואם כי מהלימוד דחדשה י"ל כהמנ"ח דמן האירוסין הוי חדשה לו, מ"מ הירושל' דן בזה דלפי מאי דממעטינן מאשר בנה פרט למי שנפל ביתו ובנאה דזו לא מקרי אשר בנה כיון שכבר נתעסק בבנין זה, ובא ר"י לומר דזאת אומרת דהמחזיר גרושתו לא הי' חוזר פי' אפי' מחזירה מן האירוסין דמ"מ כבר נתעסק פעם באירושיה וכמו גבי בנין וא"כ מיושב כל הקושית דאי מתניתין הו"א דוקא מן הנשואין קמ"ל אפילו מן האירוסין ודין זה דמן האירוסין תליא במחלוקת ר"י ורבנן, אבל שם הכל מודים דשם מיירי מן הנשואים כ"נ נכון בע"ה, והנה הש"ק כתב להגיה דצ"ל המחזיר ביתו לא הי' חוזר וה"פ דלרבנן איצטריך אשר בנה פרט למוכר ביתו וחזר ולקחה שאינו חוזר ועיין במ"ל פ"ז ממלכים ע"כ, והנה המשל"מ מחלק בזה בין נפל בית למכרו וחזר וקנאו עיי"ש ועיין בקרן אורה מש"כ, ושו"ר במנ"ח שהביא ג"כ לענין זה מסוכה כ"ז הנ"ל שאם נפלה וכו' אחריתא היא וכו' קמ"ל ועיין בתוס' לפי שבונה באותן עצים עי"ש ומ"מ אני לך עכ"ל, – והנה דוגמת זה מצינו בתוספות ב"מ פ"ח ע"ב ד"ה תבואת זרעך שאם הדר מוכר וקני ליה מלוקח חייב במעשר וכ"כ הר"ש פאה פ"א מ"ו יע"ש, והנה מזה אדרבה ראיה לדין זה דאם התם חייב משום דשלו מעיקרא חשבינן ליה א"כ הדין הוא שאינו חוזר ודו"ק, אכן יל"ע ממעשר בהמה שהלוקח פטור בו וכתבו האחרונים דאם מכרו וחזר ולקחו ג"כ פטור עיין מהרי"ט אלגאזי פ"ח דבכורות עיין בשו"ת חמדת שלמה חאור"ח סי' א' וחיור"ד סי' ל"א ובס' עמק יהושע סי' כ"א והארכתי בזה במכתב שערכתי לגאון הדור ר"ד פרידמאן זצ"ל ושוב בא לידינו ספר הנכבד דבר אברהם ח"א סי' כ"ח שמדבר בזה הענין לחלק בין מעש"ב למע"צ יעו"ש וא"כ ממילא אינו ענין לנ"ד ודו"ק וקצרתי רק רשימת דברים – הנה זה פשוט וברור דאפילו בנה כבר כמה בתים שחוזר וה"ה בארש אשה אף שיש לו מכבר כי מה"ת אין חילוק ועיין בירושלמי כאן ובבבלי סוכה דף ג' בבית שאין בו ד' על ד' אינו חוזר עיי"ש ומסתפקנא אי בנה שתי בתים פחותים מד' על ד' אי מצטרפים לחזור עליה והנה לענין אילנות מבואר בתוספתא כאן ד"ה אילני מאכל אפי' בחמשה עירות ועיין ק"א על רש"י ד"ה ה' וכו', וכמובן שיש לחלק וצ"ע, ועיין מאירי כתב ובברייתא הוסיפו אפילו בחמשה מקומו' עיי"ש – וצ"ע אי כל הני בתים שאין מטמאין בנגעים אי חוזרין עליהן ויש מקום לחלק, והנה יש לעיין עוד דכמו דממלת בית ממעטינן כל דבר שאין נקרא בית כמו שאין בו דע"ד וכדומה וה"נ מדוע לא ממעטינן מק' דכתיב ומי האיש אשר ארש „אשה" לאפוקי קטנה וחרשת וכמו שממעטינן גבי סוטה דכתיב אשר תשטה אשה ה"נ כן וכן בהא דקרא כי יקח איש אשה חדשה וכו' למעוטי קטנה, והנה מאיש בוודאי ממעטינן קטן דבלא"ה ג"כ אינו יוצא בצבא ואינו מחויב עד עשרים שנה וכן מבואר ברש"י בפי' החומש במדבר א' פ' ג' שאינו יוצא פחות מבן עשרים עכ"ל וכן הסכים הרמב"ן ז"ל אבל באשה קטנה וחרשת צ"ע, ושוב עיינתי במנ"ח וראיתי שכתב בזה"ל שמסופק אני אם מקדש אשה קדושי דרבנן כגון חרשת או קטנה אם חוזר וכו' ופשוט דהמארס אף שאינו עתה ראוי לנשואין מ"מ חוזר כיון דראוי לנשואין בזמן מאוחר ע"כ המקדש תינוקות ב"י ע"י אביה אף שא"ר לנשואים עד ג' שנים מ"מ חוזר דהתורה לא חילקה בזה רק בא"ר כלל וכו' עכ"ל וצ"ע מניין לו זה עד דפשיטא לו כ"כ שחוזר בנשואי קטנה וחרשת ומ"ש מסוטה ומלבד שא"ר לאישות כמו איילונית דאמר בירושלמי שאינו חוזר הואיל ואין מצוה לישב עמה ואפילו יש לו אשה ובנים