מנחה חריבה שמג

ע"ב ובתוס' שם והגהות יעב"ץ שם ע"כ לשוני שם בקצרה וכוונתי הוא שעפ"י דב' התוס' שם ניחא וכן כמוש"כ בהגהת יעב"ץ שם לחלק וכמו שהוא בעצמו כתב בסו"ד ותדע גם מאשר לקח אשה חדשה שאינו יוצא בלבא ושמח את אשתו יע"ש, ואף שעדיין ילע"ק מדיני דיפ"ת דמותר בתוך המלחמה וי"ל דגם בזה דברה תורה כנגד יצה"ר ופשוט, – וזה הוא דקמ"ל דאפילו ביבום אם שמע שמת אחיו במלחמה דסד"א שא"ר ליבום לע"ע משום דכל ישראל בעת צרה קמ"ל דחוזר ואגב עלתה במחשבתי בהא שהקשה הכ"מ הנ"ל מיבום, דלכאורה יש לתרץ בא"א דגבי יבום העיקר היבום הוא שנמשך עוד מקדושי המת וכמו שהסברתי בזה במק"א בחדושי קדושין וא"כ פשיטא הוא שנעשה קודם המלחמה ועדיף יותר מקודש מעכשיו וכו' וכמו שאמר לקמן ע"ב ומ"ש מה' אחין וכו' דכולן חוזרין התם כל חד וחד קרינא ביה אשתו וכו' ופרש"י שמא לזה תתייבם ע"כ והוא משום דקדושי המת נמשכין גם לאחיו הזה שתתייבם ודו"ק – ולכך חיזר מהמלחמ' שם וה' אילני סרק, וז"פ לדעתי דה"ה יותר דמה לי ה' ומה לי עשרה, וכן מצאתי במאירי בזה"ל אפילו כמה עיי"ש והא שפרש"י סרק כגון ארזים ושקמים שאינן עץ פרי ע"כ אף שד"ז פשוט הוא, הוא לאפוקי מדתנן (פ"ו דכלאים מ"ה) איזהו אילן סרק כל שאינו עושה פירות ר"מ אומר הכל אילן סרק חוץ מן הזית והתאנה ר"י אומר וכו' הרי זה אילן סרק עיי"ש ומשום דלא דמי להתם עיין ברע"ב שם ותבין שם אלמנה לכה"ג וכו' לכהן הדיוט וכו', ע"כ מבואר מזה דכהנים הלכו במלחמה ואף שהם לא נטלו חלק בארץ, מ"מ החיוב עליהם לילך במלחמה, ויל"ע בלשון הרמב"ם פי"ג משמיטה ויובל דין י"ב וז"ל ולמה לא זכה לוי בנחלת אר"י עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את ד' וכו' לפיכך הובדלו מדרכי העולם „לא עורכין מלחמה" כשאר ישראל ולא נוחלין וכו' יע"ש וי"ל, והוא בעצמו העתיק כל הדינים בפ"ז מהל' מלכים, וכן כתב שם פ"ח דין ד' הכהן מותר ביפת תאר וכו' עיי"ש, וראיתי במרדכי בגיטין סוף פ' מי שאחזו סימן תל"ב שנשאל להר' יצחק אם כהן יכול לגרש אשתו ע"ת וכו' אמנם אין להביא ראיה מכל היוצא למלחמת ב"ד דהא גם כהנים היו עמהם ולכה"פ צריך להיות עמהם כהן אחר הקורא וכו' דא"כ מאי שאל התלמוד פ"ק דקדושין כהן מהו ביפ"ת ת"ל דכהן היה במלחמה דגם כהן משוח היה במלחמה (אינו מובן וכבר נכתב בצדו שם דאולי חסר כאן) א"ו לא קאי עליה דשמא היה חיזר לביתו ולא היה נכנס בעורכי המלחמה גם בנדון זה לא תפשוט עכ"ל והוא כהרמב"ם דשמיטה הנ"ל וא"כ צ"ע ממשנה דידן, ויל"ע (אח"ז רב, מצאתי בעז"ה דרך עיוני בברכ"י ושם בסי' ו' אות ו' הביא מרדכי הנ"ל והביא שהק' עלה ממשנ' דידן ועי"ש מש"כ דהני כהני בהולכי מדנפשיהו אף שאינם מוכרחי' יע"ש וכבר כתבתי דמהמשנה בעצמה מוכרח דיש עלייהו חיוב והברכ"י בעצמו מסיק דעדיין צריך ישוב)

שם בת ישראל לממזר ולנתין ע"כ, ראיתי במ"ק שהעיר דמזה משמע דממזר יוצא למלחמה ומקדושין ע"ג משמע דאין ממזר יוצא למלחמה ומבואר יותר בירושלמי שם פ"ד ה"ה דאין יוצא מה"ת וצ"ע מכאן דמוכח דממזר יוצא למלחמה עכ"ל ונ"ב ואפשר דבכאן מיירי בממזר דרבנן שיוצא למלחמה ומ"מ הוי עבירה דרבנן וכמו חלוצה לכה"ד אלא שבזה גופא צ"ע דאמר לקמן עבירה דרבנן אי"ב ואי"ה יבואר לקמן וזה ל"ל דמיירי במלחמת מצוה, דבזה גם ממזר יוצא כדמשמע לקמן דקאי על כל הדינים שבפרקין ויל"ע, ומש"כ שם דפצוע דכא אינו יוצא למלחמה משום דהוי בע"מ ובע"מ א"י למלחמה כמש"כ רש"י ע"כ בזה לא דק דדוקא מחוסר אבר א"י כמו שמבואר בספרי שם ובמנ"ח סוף מצוה תקכ"ו גם הר"מ השמיט דין זה ועיין לקמן בחידושי

שם ואחד המארס את האלמנה וכו', עיין תוס' כתובות כ' ע"ב ד"ה אחד חדשות וכו' ובמס' סוטה אחד הבונה וכו' עיי"ש ודו"ק, – והנה עיין בס' מנחת קנאות שהעיר לפימ"ש בפנים יפות פ' שופטים להקשות בהא דאיתא בקרא דלאחר שאירש דוד את מיכל בת שאול יצא למלחמה על פלשתים והא כיון שלא לקחה אסור לו לילך במלחמה, ותירץ דדוד היה מחזיק עצמו כמלך ובאשת מלך ל"ש לאיש אחר יקחנה דאסור לישא אשתו של מלך יעו"ש ע"כ והנה אין בידי הפנים יפות לעיין שם בפנים מסבירות, אך כתבתי בגליון, ישל"ע הא הוי מלחמת מצוה וא"כ אפילו חתן מחדרו ועוד יש לעיין אם גם ארוסת מלך ג"כ אסורה כ"ז שלא נשתמש בה הדיוט, דלפיכך בהא שאשת הדיוט אסור למלך כתב המ"ק בעצמו לעיל מזה בשם המנ"ח מ"ע תצ"ז דבארוס' שרי וכן כתב בשם הפר"ד דרוש י"ב דמזה גופא ראיה שנשא אותה דוד מיכל בת שאול אף שנשאת לפלטי בן ליש והרי היא אסורה לבעל ולבועל ותירץ הרשב"א שידע עפ"י נביא שלא בא עליה פלטי עיין שם בפר"ד דזה לא מקרי שימוש עדיין והנה בדין זה עיינתי היטב במנ"ח שם וראיתי שכ' בפשיטות דאשתו של מלך אסורה אפילו למלך אחר ולא דוקא נשואה ה"ה ארוס' דלא נזכר חילוק עכ"ל ואף שלדידי מספקא לי טובא, מ"מ מדברי הגאון בפנים יפות סעייתא להמנ"ח ז"ל, אמנם בעיקר פירכא ופירוקא של הפ"י הנ"ל מצאתי בעז"ה שזה ילקוט ערוך הוא בפי חכז"ל, והוא בילקוט שמואל סי' קכ"ט ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם ר"י בר סימון אמר נתייקר שמו בהלכה כיון ששמעו פלשתים שנשא דוד אשה אמרו כתיב בתורתכם כי יקח איש אשה חדשה וגו' הרי שעה שנקפוץ על דוד ונאבדנו מן העולם והם אינם יודעים שדוד חכם ודורש בד"א במלחמת הרשות אבל במלחמת