מנחה חריבה שלד

והוא השיב די"ל דהתם הלכה עוקבת לדבר אחר ממש אבל הכא לענין אכילה לאו ד"א הוא אלא שריבה בשעור שאמרה תורה ולכן לא קחשיב וכו' את"ד יע"ש ויש קצת סעייתא לדבריו מדאמרינן ביומא (ד"פ) שמא יעמוד ב"ד וירבה בשיעורין יע"ש וי"ל, – למש"כ בדף י"ד ע"ד הערת המ"ק דהא עניים מתביישין וכו' וכהערת התוס' יו"ט פ"ג דביכורים מ"ח עיי"ש, עיין שם ביד דוד למס' מו"ק דף כ"ז ע"ב ד"ה והי' עניים מתביישין וכו' ונ"ל דבמקדש לא שייך זה כי אין גבהות לפני המקום וכו' והתורה בעצמה התקינה בדל עיפות ובד"ד לעשירי' האיפה ולא חששה לבושה של עניים וכו' עיי"ש, – אגב ראיתי שם בפסחים דף צ"א בתוס' ד"ה ר"ש וכו' שהקשה חתני ז"ל דמאי קושיא דילמא ר"י סבר מקרא נדרש לפניו ולאחריו וא"כ שפיר י"ל דהאי באחר נדרש למטה ולמעלה אבל ר"ש סבר וכו' יע"ש אישתמיט מיניה הגמרא (דר"ה ד"ט) שהביאו התוס' לעיל ל"ג ע"ב דר"י סבר מקרא נדרש לפניו ולא לאחריו עייש"ה ועיי"ש עוד בי"ד שהעיר דבסוטה דט"ו אמרינן דגם ר"ש אית ליה הך דרשה דחלקם לא תאפה חמץ חלקם ובזבחים ס"ל מקרא נדרש לאח' ולא לפניו עיי"ש ואכמלב"ז – ועיין יומא דף ה' ע"ב ומש"כ בגבורת ארי שם דר"ש ס"ל כר"י דקריאה מעכב וככה אפי' דיבור מעכב עי"ש, במש"כ בד' קל"ח ע"ב בהא דטורנוסרופס הרשע בשה חוט השני סי' כ"ב מלאתי כעת כן בספר זהב שיבה למהר"ש אלגאזי ז"ל בלקוטיו לסוטה ושם כתב ג"כ כדברי ת"ל והם פשוטים, ועיין שם קצת חדושים בהלכה ואגדה דמס' זו, לסוטה דף ו' בדברי רב עמרם עיין פלפול ארוך מה שנוגע לדעת הרמב"ם והמ"ל בענין בדיקת המים, בספר משנת דרע"א הזקן, ולא נפניתי לעיין שם כי ראיתיו רק על רגע, וכן עוד שם לדף ח' בענין אין משקין שתי סוטות כאחת ועל דברת המג"א סי' קמ"ז עיי"ש היטב לדף כ"ט על הקושיא שכתבתי שיש לחלק בין ס' לאו לספק כרת עיין בס' מפלגי ראובן בחדושי סוטה דף כ"ט ועיי"ש עוד בענין ס"ס, ולדף ל"ד על מה שאמרו מפני מה תקנו תפלה בלחש ועל דברת המהרש"א עיי"ש בס' הנ"ל מש"כ בזה ומ"מ אני לך, לענין חק תוכות מצאתי במחנה חיים ח"ג סי' ע"ד דדעתו דהוי מחיקה ומבדיל שם באם כוון לקדש הויה בפעולת ח"ת ואח"ז בא למחוק עיבר, אבל אם נתהוה ח"ת בפעולת שגורר ומוחק או בשגגה אז אין בו איסור מחיקה כלל עיי"ש ומציין לעיין בח"ס יור"ד סי' רס"ז וגם מעורר שם אי בששנים ביחד יעשו המחיקה דז"י וז"י ועשו ביחד יהי' פטורים או זה דוקא בשבת מטעם מלאכת מחשבת ולא בשאר עבירות כגון הנהגה בכלאים או במחיקה בקודש עכ"ל, והנה על דבר עצם החקירה אי פטור דשנים שעשאוה הוא דוקא בשבת, קדמו בזה גדולי המחברים עיין בבא"י סי' י"ד בשם הפ"י שבת צ"ג דבכל איסורין חייב ועיי"ש בענף ז' ובענף ט' שם מביא דברי הס' מקור חיים סי' תס"ו יע"ש, ועיין באמרי בינה דיני שבת, ובשו"ת שביתת יו"ט למהרי"ט אלגזי זצ"ל סי' נ"ט כתב בפשיטות דלאו דוקא לענין שבת דה"ה לכל הכריתות יע"ש הרבה הערות שם שנעלמו מהבא"י הנ"ל (נדפס בשנת תקנ"ד) אמנם לענין ההערה גבי מחיקה חידוש הוא שלא העיר ממחיקת מגילת סוטה דא"כ לימחקי ע"י שנים שלא יעברו על מחיקת שמו יתברך, וכמו שהערותי כבר כה"ג לענין כהן קטן שמסתפק המנ"ח במ"ע שס"ה, ויעיון לענין חק תוכות בתוס' סנהדרין כ"א ע"ב ד"ה כתב ליבונאה וכו' ול"נ דאין זה כתב דהוי חק תוכות וחק יריכות דאמרינן בגיטין דאין כתב וכי היכי דגבי גט אינו כתב גבי ס"ת נמי אינו כשר וכו' עיי"ש ודו"ק

במש"כ בהא דיהודה שנקרא כולו על שמו של הויה ב"ה, אינה ד' כעת לידי ספר שו"ת חינוך בית יהודה הישן סי' קל"ט בשמות גיטין שם ביהודה שנכתב יהודא יע"ש ומסיים שם בסוף התשובה וז"כ הגמ' יהודא שקדש ש"ש בפרהסיא וכו' דלפי פשוטו קשה הא לאה קראתו יהודה וכו' אכן לדרכינו ניחא דלפי טעם לאה קשה דה"ל לקרותו אודה או הודאה ולמה קראת אותו יהודא להוסיף יוד בראש ולהחליף ה' בא' א"י לרמז על שם הויה וק"ל ובנימן צ"ל בחד יוד יע"ש

בדף קל"ד ע"א במה שנדפס עיין תוס' ורש"י כריתות י"ז ע"ב דבנודע שהיא חלב דפטור מקרבן דמזיד הוא ע"כ נפל טעות הדפוס גדול וצ"ל עיין תוס' כריתות י"ז ע"א ד"ה ספק אכל וכו' ביודע שהוא ספק חלב היכי מייתי קרבן וכו' עיי"ש, והח"ס ששכחתי אז, החזיר לי המקום אבידתי כי נזכרתי שהוא בחחו"מ סי' כ"ט שכתב לפי שנלע"ד דמי שאכל חתיכה ס' חלב וס' שומן אין חילוק בין ידע שהיה בו ספק ואכלו ובין טעה וסבור שהוא וודאי שומן לעולם מייתי אשם תלוי אע"פ שהזיד לאכול סד"א וכו' יע"ש והדברי' תמוהים מאד מכח דברי התוס' הנ"ל וכן משמע ברש"י שם וכן מבואר בהרבה מקומות ואכמ"ל בד"פ זה, גם המחנה חיים נזדמן לי עוד הפעם והוא בח"ג על אהע"ז בהשמ' שבסוף הספר סי' ג' אות א' עיי"ש מה שנדחק ליישב

לענין ארוסה אי מותרת לילך פרועה ראש, עיין בשו"ת מהר"י הלוי אחי הט"ז בסי' שם הראיה מסוטה דלמה צריך קרא דארוסה אינו שותה יע"ש, וכן עיין בס' יד אליהו מקאליש מזה, והארכתי בזה בכת"י ואינו כדאי לפרסמו, ע"כ קצרתי ועיין בספר שו"ת אבן הראשה

מש"כ בדף קל"ט ע"ב בשם הפנים מאירות, ח"א סי' ל"ט עיי"ש מצאתי דוגמא כזאת בפרש"י דברים והוא מהספרי שם, בפסוק אשר נשבע ד' לאבותינו שאין ת"ל