מנחה חריבה של

במלך בקרב כל ישראל לרבות כל המינוים בישראל וכו' יעש"ה אמנם לפי הנ"ל י"ל דהו"א דבכה"ג שא"א שתהי' בירושה כללית דבני אהרן ולא בנות אהרן וא"כ הו"א באמת דאין בנו קם תחתיו כיון דאי אפשר להיות אצל הבנות א"כ סימן הוא דליכא בירושה קמ"ל קרא אחרינא דאמנם בנו קם תחתיו ודו"ק וכן על דרך זה הוה מקום ליישב גבי משוח מלחמה שהקשה הח"ס שם ומשום דאשה ליכא במלחמה דלאו בני כיבוש נינהו וקצרתי, וכן במה שהעיר הח"ס שם מהא דאמרי' ספ"ק דמגילה כשפוסקין גדולה לאדם פוסקים לו ולזרעו אחריו וכו' וקשה למה צריך לילפותא שהקב"ה פוסק לו גדולה ולזרעו אחריו ת"ל דדינא הכי שבניו יורשין גדולתו וכו' עי"ש ולפ"ד י"ל דהכי קאמר דפוסקין לו משמים שיזכה לבנים זכרים שיוכלו לירש גדולתו ושררתו, ולא רק נקבות לבד אם לא נימא כהמנ"ח כי יש פנים וסברות לכאן ולכאן, ומה שהאריך לבאר שם הח"ס דנשיאים מהלל ואילך נהגו בעצמם דין מלך משום מלכי הורדוס דלא היו מולכים ברשות התורה ובזה יש להצדיק במה שאמרו ליה לאגריפוס אחינו אתה שלא הורו הוראת שקר ח"ו כי היות מלכנו האמתי בראשם נשיא מדבית הלל ולא חשבו לזה אגריפס אלא לממונה בעלמא ולזה כשר כל שאמו בישראל וכו' כמש"כ התוס' שם ועיין תוס' כתובות י"ז ד"ה מלך וכו' עייש"ה, ולפי"ז צע"ק מקדושין שהביאו התוס' כאן דאמר דאף שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מ"מ מלך וכו' ולכך קיבל ר"י מר"ג, הא ר"ג מדב"ה הוא וראו חז"ל להשלים כתר מלכות ע"ש נשיאי תורה שהיו מזרע דוד המע"ה יע"ש וא"כ יהי' עליו דין מלכות שאין יכול למחול על כבודו וי"ל – ועיין עוד בהגהות בעל י"ע שבתוס' הרא"ש ז"ל ועיין ברמב"ם פכ"ו מסנהדרין דין א' ובמרן הכ"מ שם בר"ה ומ"ש ודו"ק ומצאתי כעת בספר לחם יהודא ח"ש על הרמב"ם בדף נ"ג ע"א שעמד על הכ"מ הנ"ל ומסיק בסו"ד דבמכילתא שאמרו דחייב במקלל הנשיא ג' הוא בזמן דליכא מלך יש לנשיא דין מלך וכן אותה שאמרו דנשיא שמחל על כבודו כ"מ מיירי בדאיכא מלך דאז אין לו מעלה נוספת על שאר הסנהדרין וכו' דברור הדבר אצלו דבדליכא מלך דין מלך יש לו ובדאיכא מלך דין דיין יש לו עכ"ל ומן התימה שלא הרגיש לפ"ד במאי ניחא ליה התם בקדושין דמפריך ליה מהא דר"ג וקאמר אלא אמר רב אשי אפילו למ"ד נשיא וכו' כבודו מחול מלך וכו' יע"ש אכתי תקשה ממעשה דר"ג דהלא הא דכבודו מחול הוא דוקא בזמן שיש על גביו מלך אבל בזמן ר"ג דהיה אחר החורבן תובב"א הלא אז היה לו דין מלך וחייב על קללתו ולכל הדברים כמש"כ הלחם יהודא ובפרט למה שמסביר הח"ס הנ"ל וצ"ע וא"ל דזה המעשה היה אחר שסילקו אותו ושיתפו עמו ראב"ע ואז לא היה להם דין מלך אלא דין נשיאים דא"א לשני מלכים וכו' ודו"ק ויל"ע בזה שם בא"ד בירושלמי וכו' ת"ל מקרב אחיך תשים עליך מלך כל שתשימהו עליך וכו' ע"כ לכאורה משמע דהביאו ירושלמי זה לחלוק על סברתם הקודמת ואפילו בשאר שררות דרשינן מקרב אחיך דשנה עליו לעכב שיה' מהברירין וכו' וי"ל בזה ועיין ח"ס הנ"ל סי' י"ב י"ג ובקונטרס הנ"ל הארכתי ר וד' יאריך יו"ש על התורה ועל העבודה ונזכה לראות פני מלכות ב"ד מלך המשיח בב"א, הדרן עלך פ' אלו נאמרין, הוא יזכנו ללמוד ולחדש בכולה גמרין

שירי מנחה

לדף ל"ג ע"ב, שכחתי מלהביא קושיא יפה שראית בבי"צ יור"ד סימן ס' על התוס' גיטין ע"א ד"ה והא יכול לדבר כתבו אע"ג דממעט חרש וחרשת מחליצה לפי שאינו באמר ואמרה ותירצו בתירוץ ב' דהתם יליף וענתה מוענו הלוים שצריך בלה"ק ומינה נמי שמעינן דהוי בפה כמו בלוים יע"ש וקשה א"כ מאי פריך וכו' האי וענתה ואמרה מאי עביד ליה ומאי מקשה והא איצטריך למילף דלא מהני אמירה בכתב דילפינן מלוים דכתיב קול ול"ל דא"כ למ"ל ככה למילף מגז"ש נמי לה"ק דאין גז"ש למחצה דז"א דהרי התוס' כתבו שם דר"י ס"ל קריא מעכבא ורבנן ס"ל קריא לא מעכבא וכו' א"כ תרוייהו איצטרכא ככה דקריא מעכב וגז"ש דל"מ בכתב יע"ש

בדף ל"ו ע"א והחציו וכו', ופירש"י דמשמע או חציו המיוחד או חציו הנזכר במק"א עכ"ל אדכרנא מילתא דתמיה מה שהראה לי ידי"ן הגאון וכו' מוהרי"ח זאננפעלד שליט"א מה שכתב בגליון השדי חמד חלק עשירי במכתב הג' אבד"ק שאוויל זצ"ל שם בראש הספר אודות השם שדי חמד כתב שם בזה"ל שהרי נמצא כן במקרא גם בשתי ידיעות וכו' כמו ונתן את הערכך וכו' בתוך האהל, (יהושע ס' ז' כ"א) וכמש"כ הד"ק שנמצא כן במקרא הערכך והחציו (לע"ע אינו זוכר מקומו בתנ"ך) ודומיהם עכ"ל, ונכתב בצדו הוא פסוק ביהושע (סי' ח' פ' ל"ג) ומובא בש"ס סוטה ל"ו ע"א עכ"ל הגרי"ח שליט"א והוא באמת פלא על גאון בקי כמותו ושגיאות מי יבין בדף ל' ע"ב משה אמר אשירה וכו' עי' במג"א סי' נ"א ס"ק ט' על מה שהמוהל אומר וכרות פסקו פסקו הא כל פ' דלא פסקו משה ונ"ל הטעם דאמרינן בסוטה משה אמר אשירה לד' והם אמרו אשירה לה' א"כ מתחלה נאמר פסקי פסקי יע"ש ובפמג"ד וצ"ע

על מה שהונחתי בצ"ע בדף ל"ה ע"ב על רש"י שפי' בנתגיי' מצאתי כעת ב"ה בספר יגל יעקוב שהרגיש בזה והקשה בזה על הרא"ם ס' שופטים דבנתגיירו ממש גם לר"י מהני והזכיר מקושית התוס' גבי רחב, כן יע"ש עוד על התוס'