מנחה חריבה שכט

ומכרכר לפני ה' ותבז לו בלבה, וכו', אחד הריקים ויאמר דוד אל מיכל וכו' ושחקתי לפני ה' והיתי שפל בעיני וכו' יע"ש, ואפשר לבאר לפ"ד דזאת היתה טענת מיכל בת שאול הלא אתה עתה מלך כל ישראל ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והשיב לה שאני שכל כוונתי לפני ה' א"כ מצוה שאני שיכול למחול ויש לבאר עוד וקצרתי ועיין בביכורים פ"ג מ"ד החליל מכה וכו' הגיע להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתיפו ועיין שם בפירוש הרמב"ם וצ"ע, שוב חפשתי ומצאתי בתפארת שם שכתב לפרש ע"ד זה כיון דשלא כדין מלך אגריפס א"כ ק"ל ע"פ מ"ד התם דאגריפס המלך קרא עומד ושבחוהו חכמים ומקשה הש"ס הרי מלך שמחל וכו' ומשני מצוה שאני וק' מנ"ל הא דילמא להכי שבחוהו משום דשלא כדין מלך ל אע"כ דאפ"ה צריך שתהא אימתו ליך (נעלם ממנו התוס' כתובות י"ז ע"א ד"ה מלך שכ"כ שם עיי"ש) ולפ"ז שפיר קאמר הכי אפי' אגריפס דשלא כדין מלך ויש לחוש שע"י זלזול זה יחשבו דאין לו דין מלך ולא תהא אימתו עליך אפ"ה מצוה שאני עיי"ש ויל"ע בזה אלא שרצוני לקצר, וכהאי לישנא מצינו נמי בפסחים ק"ז ע"ב ת"ש אפילו אגריפס המלך וכו' ובתוס' שם ד"ה אפילו פי' רשב"ם דמלך כשר היה ומבני חשמונאים ולא דק דבסוטה אמרינן כשהגיע למקרב אחיך תשים עליך מלך זלגו עיניו דמעות עכ"ל, והנה פי' הרשב"ם י"ל דס"ל כזקנו רש"י ז"ל דאמו מישראל והיה מצד אמו מבני חשמונאי ואין סתירה כלל מסוטה כדפרש"י הכא ואפ"ה זילא ביה מילתא, ואגב אורחין ראינו שהיה להם הגירסא כשהגיע „למקרב אחוך תשים עליך“ וכו', ולא כהגירסא שלפנינו כשהגיע „לא תוכל“ ועיין מש"כ לעיל מזה ובשם התאוה לעינים, וקצרתי – ועיין במ"ק שהקשה על טעם הר"ן הא דאין מלך מייבם, הוא משום דאין משתמשין בכלי שנשתמשו בו אחרים, דא"כ יבמה מן האירוסין דלא שייך האי טעמא מאי איכ"ל עיי"ש, שמרמז להמנ"ח מ"ע תצ"ז עכ"ל ועיינתי שם וראיתי שמדבר מזה אי מן האירוסין שייך לומר דאין מיבמין עיי"ש, והנה יש להעיר עוד לפי טעם זה א"כ באחיו מלך, גם הוא מיבם אם אשתו שנושאין אלמנותו של מלך לפי דעת ר"י אך רבנן פליגי על זה ועיין שם בתיו"ט אי חכמים פליגי ע"ז ועיין ברמב"ם ובמנ"ח שם שלהלכה אפילו מלך אסור באלמנותו וגרושתו של מלך אתר יע"ש, ועיין בשו"ת באר יצחק אלחנן האהע"ז סי' ואגב ראיתי שם במנ"ח שכתב אם המלך עבר וחלץ א"א בוודאי מיתרת לזר דהחליצה מועלת ואם עבר ויבם אפשר ג"כ דאין צריך לגרשה דאפשר דהגנאי בהקמת שם היינו הביאה הראשונה דהיא המצוה אבל אח"ז אין כאן מצוה ככל יבם הרוצה לגרש אחר ביאה ר' מגרש א"כ שוב א"צ לגרשה דזה לא הוי גנאי וכבר יצא ידי הקמת שם וצ"ע עכ"ל והוא מתנגד להסברות שכתבתי לעיל למיעוט דעתי, אמנם במחכ"ת יש הרבה לפקפק בסברתו זאת וכמו שמסיים בעצמו וצ"ע וקצרתי מכובד משא הוצאות הדפוס, – ועיין בבא"ש מה שהעיר מהא דיהושפט שהיה קם מלפני חכמי התו' ועיי"ש בשם הרמב"ם וקצרתי ועיין במגי' ג' ע"ב ודו"ק

שם בד"ה אותו היום וכו' אבל מלך חזר ושנה וכו' עד שיהא ממש מקרב ממוצע מאביו ואמו מישראל וכו' יע"ש, עיין ביגל יעקב שתירץ לקושית האחרונים על הא דרחבעם בן שלמה, משום דמלכות ב"ד דכבר גזר השי"ת גם בניהם וכו' הרי דאלה קרא בבניהם מאן דהוא אפי' כי הוי אמו שלא מישראל מרוב חביבותיה דדוד א"נ דוקא לענין מלך ראשון אבל זרעו שבתורת ירושה דאביו או אמו מישראל סגי וק"ל עכ"ל, גם בתפארת ישראל עמד בקושיא זו וכבר קדמם בנוב"ק חחו"מ סי' א' בשם הכנה"ג חוח"מ סי' ז' וכך תירץ כהי"ע הנ"ל שמלך בן מלך אין צריך שימה שהמלכות ירושה יע"ש ונ"ב וכבר הקדימו הריטב"א ז"ל לקדושין י"ג ע"ב וז"ל ואשכחן ברחבעם בן שלמה דהוי אמו גיורת ואפ"ה מלך עפ"י הדיבור ואשמעינן דאביו דוקא ואמו לאו דוקא עכ"ל ולע"ד דמש"כ עפה"ד הוא תירוץ דמספיק וכמו שכתבו התוס' בכמ"ק לענין דבורה שדנה עפ"י הדיבור שאני, ועיין בשו"ת דברי יוסף אירגאס ז"ל כה"ג לענין קושיא אחרת וע"ש בהגהות מהר"ש על הנוב"ק, וכן חידש הח"ס חאור"ח סי' י"ב עיי"ש עוד במה שנוגע לענין זה, וכן כתב במנ"ח מ"ע תצ"ח עיי"ש ובזה ר"ל המנ"ח מ"ע תצ"ז דגם במלך ולא מלכה נימא כן דזה דוקא בתחילת המינו אבל בירושה אפשר מלכה ג"כ יע"ש והניח בצ"ע, והארכנו בזה בע"ה בעת שאלת הרשעים לבחור בנשים בועדי אר"י והרבה מזה הדפסתי בעתון מחז"ה ועוד אתי בכתובים אי"ה ויזכני להדפיס מנחה בלולה הח' שני יראה אור, ומצאתי בעז"ה בפסי' זוטרתי פ' שופטים בפסו' לא תוכל לתת עליך איש נכרי זה ל"ת איש ולא אשה מכאן שאין ממנין אשה פרנסה על הציבור עכ"ל ועיין מבי"ט בקרית ספר פי"א ממלכים (הגה"ה והנה בוודאי ממעטינן נמי קטן מאיש, וכמו שמבואר ברמב"ם שם אם הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל וכו' עיי"ש, וא"כ צע"ק משלמה המלך שמלך בן י"ב שנה אלא צ"ל כנ"ל כיון שהיה בירושה גם קטן יורש וכמו אשה ובפרט שנתן לו המלוכה בחייו ואף שהיה הקטן שבבניו ועפ"י דין הגדול קודם כמו בנחלה כשמש"כ הרמב"ם שם, אלא משום שכך צוה ועיין בסה"ד ב' אלפים תתקכ"ד ד"ה שלמה) וכן בספרי דברים שהביאו רש"י ז"ל שם דאמר אנשים וכי עלתה על דעתינו נשים ומאי ת"ל אנשים וכו' עיי"ש ובסברתם הנ"ל יש ליישב מה שהקשה הח"ס שם בסי' י"ב במה שביומא (ע"ב ע"ב) מצריך קרא לכה"ג שבנו קם תחתיו וק' הא למ"ל קרא הא בספרי דרשינן מדכ'