מנחה חריבה שכו

גדולה במקום ארעי, אלא בבנין ובפלטרין של מלכים ולכך פטרה אותם התורה מישיבת סוכה בעת אכילת קדשים שירי מנחות, ב) גם באופן עשיית הסוכה י"ל דאין להם לשמש בכותלי העזרה או בהני לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש דכיון שתוכן קודש ומותר לאכול שם שירי מנחות, שהם ק"ק ונאכלין רק בעזרה, א"כ קודש הם ואסורים בהנאה להשתמש בהם להיות דפנות לסוכה ויש כאן מקום להעיר כל הספיקות שהעירו לענין סכך של א"ה וה"ה בדפנות דאורייתא דבעינן שיעור, ולבנות סוכה בתוך העזרה בוודאי א"א דהכל בכתב מיד עלי וכנ"ל אך יש מקים לפקפק עפ"י דברי תוס' זבחים ל"ג ע"א ד"ה וליעביד פשפש וכו' יע"ש אם זה נקרא קרא אשכח דמחויבים לאכול בסוכה וכמי שאמר הכל חייבים בסוכה עיין ערכין ז' ע"ב ועיי"ש בלשון התוס' ד"ה ובני וכו' דמטעם הולכי דרכים ליכא למפטרנהו אלא בשדות אבל לא בלשכת בהמ"ק ושאר מקומות בהמ"ק וכו' עכ"ל משמע דשם אפשר לעשות סוכה ויל"ע, וצ"ל דמשמע בחולין שם דכל דלא מבטלו לעולם לא הוי הוספה על הבנין וא"כ סוכה שהיא רק לז' ימים לא חשוב ביטול דהוי כמו שעתיד לפנותו ולכך אין כאן הוספה על הבנין ומותר לעשותו וכמש"כ הבי"צ הנ"ל ועיין בתשובת הגאון הרידב"ז זצ"ל בסי' ל"ח במה שרצה לומר דבהוספה בפנים לא בעינן מלך ואחת מכל אלה יע"ש כתב לבסוף דבריו וכן אין להוכיח מהא דגרסינן בסוטה ט"ו ע"ב גבי העפר אשר יהי' בקרקע המשכן יכול יכניס בדקר דשמה מותר להוסיף ולהכניס מבחוץ ולהניח על קרקע המשכן דהא קרא אשכח ודרש כדמשמע בתוס' זבחים ל"ג ע"ב עכ"ל צדיק, ונ"ב לא היה צריך לכל זה כי בלא"ה כיון שאינו מבטלו שם לעולם אלא מכנים ע"מ ליטלו אח"כ למים המאררים לא הוי הוספה על בנין כדמוכח בחולין שם דפריך רק אי נבטלו קא מוסיף אבנין, אבל אי לא מבטלו לא הוי רק חציצה אבל לא הוספה לבנין וז"פ וכן מבואר בעירובין ק"ד ע"א האי מלח היכי דמי אי דמבטלה קא מוסיף אבנין וכו' ואי דלא מבטלה קא הוי חציצה כו' עייש"ה ולפירוש הראשון שברש"י שם ומשם מבואר דאף לצורך עבודה כמו שלא יחלוק בשעת עבודה ג"כ אסור כמש"כ אלא דעדיין צריך להבין מדוע לא דאגו מתחלה לסכך איזה מקום עבור הכהנים לאכול השירי מנחות ומחוורתא כדשנינן מעיקרא, – ועל עיקר הקושיא הנ"ל של תוס' צרפת תירץ שם הראב"ד שאפי' א"ת שהבימה היא בנין קבוע אעפ"כ גג הבימה היא קדוש כשאר קדושת העזרה שהרי אפי' למ"ד דעליות וגגין לא נתקדשו היינו אותן שהיו באותו שעה כשנתקדשה העזרה, אבל מכאן ואילך כל מה שיעשה באויר העזרה שום דבר הכל קדוש דלאו כל כמיניה ע"י בנינא להפקיע קדושת העזרה וכו' שאם לא נפרש כן קשיא לרב דאמר גגין לא נתקדשו מגג בית הפרוה דקיי"ל דהוי בקודש אפי' הפרוה והא ל"ל שהיה גגה שוה עם הקרקע של העזרה שהרי בעזרה היתה עומדת ושם היו מולחים עורות קדשים, אלא ע"כ י"ל שאפי' בגגין היה חילוק וכו' אבל מכאן ואילך לא אתי שים בנין ומבטל קדושת העזרה וכו' את"ד היקרים, וכן כתב כזה הרדב"ז ז"ל ח"ב סי' תרצ"א דלא אמרינן דלא נתקדשו גגין ועליות אלא אלו אשר היו בנויות בזמן שהיה קים אבל הגגין והעליות הבנויות עתה סביב למקדש שמא בתוך אוויר העזרה הם בנויות או באויר הלשכות שהיה אז ומידי ספיקא לא נפקא עכ"ל יע"ש והארכתי בזה במק"א ועיין בשו"ת הגאון הרידב"ז מסלוצק זצ"ל סי' ל"ח עייש"ה שהביא הגמ' דמכות ומש"כ המהרש"א והמל"מ ז"ל ואכמ"ל בזה, ועפי"ז יש לעיין לענין דין מ"ש הגדול בירושלם שלמטה שאולי אין זו קרקע ירושלם ועיין שם בסי' תרל"ג ובסי' תרל"ט ובמש"כ בעתון מחז"ה ודו"ק

שם והוא יושב עליה וכו' והמלך עומד ומקבל וכו', עיין לקמן בגמרא בע"ב עומד מכלל דיושב וכו', ויש לדקדק דהו"ל לדייק מפורש מרישא דהוא אומר והוא יושב עליה אלא דמצינו כה"ג הר"פ דמדיוק בסיפא פריך טפי, שו"מ בעז"ה כן בתוספי הרא"ש שכ"כ עיי"ש אחינו אתה אחינו אתה, כפל הלשון הוא לחוזק הדבר מלבד שאמו מישראל ומשום זה אחינו אתה, גם בלא זה אחינו אתה וכמש"כ התוס' בב"ת דף ג' ועד כמה שגברה אגרופה של חנופה, ועוד יש להאריך הרבה בזה אלא שאח"ז מצאתי בספר תאוה לעינים למהר"ש אלגאזי על כל אגדות שבעין יעקב וראיתי שהעיר בזה בכפל הלשון ובכלל דבריו דברי ע"כ לא כתבתי עיי"ש ועיין גם בתוס' יו"ט בכפל הלשון ג' פעמים עיי"ש ובזה יש לומר בהא דכשהגיע ללא תוכל וכו' זלגו עיניו דמעות וכו' ואמרו לו אל תתירא וכו' ומשמע דהיה ירא עכשיו שיסלקו אותו, ומדוע לא בכה כשהגיע לרישא דקרא מקרב אחיך וכו', וא"ל משום דמרישא דקרא דמקרב אחיך תשים עליך מלך עובר רק בשעת שימה, ואפשר דזה המעשה היה כבר אחר זמן שלא היו כבר המשימין, או אלה שלא נתנו לו יד, אבל לאי זה דלא תוכל היא אזהרה תמידית שבכל שעה ושעה עוברים בלאו זה וביותר כמש"כ ההפלא"ה בכתובות דמטעם לאו זה הוא אפילו בדיעבד לא מהני עיי"ש ולכך זלגו עכשיו עיניו דמעות וגם עכשיו נתחייבו כליה שהחניפו לו שלא כרת של תורה דלא תוכל וכו' דגם בדיעבד לא מהני ואין עליו דין מלכות כלל, ועיין במאירי לעיל דף מ' ד"ה אגריפס המלך וכו' עיי"ש כל השיטות שישנו בזה, שם הו"א בחג הסכות עיין ט"ז שהובא ברש"ש, ועיין תוספי הרא"ש בהגהה שם מבעל יגל יעקב וביגל יעקב שעל השטה מקובצת יע"ש, הנה מבואר