מנחה חריבה שכה

עשה מוכני לכיור של עץ וגם מנורה איכא מאן דמכשיר ש"ע ואע"פ שמנורה אין ראיה כל כך משום שדבר המטלטל הוא ואין דומה ללא תטע מ"מ המוכני הי' קבוע אלא מידי דמאהיל בעינן דומיא מה שהתורה אסרה של עץ עכ"ל ותיתי לי שגם במחשבתי עלתה לעורר ממנורה וממוכני וי"ל בדרך אחר, אכן נעלם מהר"י והראב"ד ז"ל דברי הירו' שהובא בהשגות וגם לא משמע כן בכל מס' מדות, וא"ל דהא דירושלמי היא רק גזירה דרבנן כנראה מהלשון על שם לא תטע וכו' דרק מפני מראית עין אסור ולכך מותר בשעת הקהל וגם ברבים ליכא חשדא ודו"ק בזה, וכן מבואר בזה בחינוך הע"ש תצ"ב ובמנ"ח שם בשם הכ"מ ואין להאריך עוד, אכן דברי הראב"ד והרדב"ז ז"ל צע"ג מש"כ דהקפת הגזוזטרה בשמחת בית השואבה לא היה דרך בנין אלא לפי שעה ואח"כ מסירין אותה עכ"ל, דא"כ מאי פריך שם היכי עביד הכי והכתי' הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וכו' ואין להוסיף על הבנין עיי"ש, הא אי אמרת דהיה רק לפי שעה ולא בטלוה שם א"כ אין כאן הוספה על הבנין וכמו שפירשתי בפנים לענין הבימה של עץ, וכדמוכח מחילין פ"ג ע"ב ומעירובין ק"ד ע"א דדוקא אי מבטליה שם לעולם הוי קמוסיף אבנין אבל אי לא מבטליה אלא לפי שעה, לא נקרא מוסיף אבנין ומותר להוסיף וצ"ע אם לא שנאמר שזה בגדר כמי שאמרו בשבת כיון דכתיב על פי ד' יחנו וכו' הוי כמו בנין קבוע עיין ירושלמי ס"פ כלל גדול ועיין בשו"ת ח"ס חאור"ח סי' ע"ב ודו"ק, וה"נ מצוה היא זו והוי קביעות וכזה י"ל נמי לענין סוכה, אלא דזה א"א לימר גבי הגזוזטרה דהרי בס"ד לא ידע כלום שזה עפ"י הדיבור והמצוה עד דקא משני ליה קרא אשכחי' ודריש, וא"כ כי קא ס"ד ופריך היכי עביד הכי לא ידע כי יש בזה מצוה מיוחדת וא"כ אין התחלה לקושיא זו כלום ודו"ק א"ו דהוי בעצם בנין קבוע לתמידות ולא בכל שנה ושנה, ובפרט לא לשמחת בית השואבה לחוד אבל גם בד' רש"י דסו' שם מבו' דתקנו כן בכל שנה עיי"ש ובתויו"ט שם וא"כ לא על הרדב"ז והראב"ד תלונתי וצע"ג, שוב אח"ז חפשתי בבעלי הגהו' על מס' סוכה דפו' וילנא ומצאתי בעז"ה בהגהות הגריעב"ץ זצ"ל שהרגיש בזה וז"ל היכי עביד וכו' נראה דאזיזין שהוסיפו אחר שהיתה חלקה מקשי דהו"ל מוסיף על בנין אבל אגזוזטראות ל"ק כיון שאינם תוספות בנין אלא מניחין אותן על הזיזין לפי שעה אח"כ נוטלין אותם ואל"כ בלא"ה קשיא דקעברי על לא תטע לך כל עץ עכ"ל ושמח לבי כי כוונתי להרגשתו של הגאון הקדוש ז"ל, אבל עד כמה דחוקין דבריו ז"ל, וגם פלא שלא הזכיר את כל הרעש שהרעישו הראשונים בזה הרמב"ם והראב"ד והכ"מ בהערה זו של לא תטע לך עיין פ"ו מהל' ע"ז ובפ"א מבית הבחירה ותיו"ט דמדות הנ"ל, ואפשר דמפני זה שהקשיתי חזר בו הראב"ד ותירץ חילוק אחר בפ"א מבהב"ח ודלא כמש"כ בפ"ו מע"ז ובקרית ספ' למרן המבי"ט הל' ע"ז כ' דבנין עצים נראה דלא הוו אלא מדרבנן ועי' רש"י במגי', שם ומה שהביא המ"ק בשם הפנים יפות על התורה פ' שופטים דפירש כוונת הילקוט לא תטע לך אשרה כל עץ אפילו בית אפילו סוכה, דהיינו דהכהנים פטורים ממצות סוכה בדברים שנאכלין בעזרה דוקא דא"א לעשות סוכה בעזרה מטעם לא תטע כל עץ יע"ש דמזה משמע דאפילו באינו קבוע בבנין נמי אסור דהא סוכה דירת עראי היא עיי"ש אפשר לומר דהמצוה וחשיבותה משווי לה כבנין קבע וכמו שתירץ המרדכי גבי קשירה בתפילין דמשווה לה כקשר של קימא לענין שבת וכ"ד כיו"ב שהבאתים בארוכה במק"א, והמ"ק כתב דקאי הילקוט אליבא דר"י דסוכה דירת קבע בעינן ובזה מיושב קושית הפנ"י שם מילקוט סו"פ ראה דמבואר שם דעושין סיכה לגבוה דשם קאי אליבא דרבנן דסוכה דירת עראי היא ואף דהדפנות יכולין להיות של אבנים אלא העיקר קאי אסכך דאין מסככין אלא בג"ק ומקרי עץ, את"ד וי"ל ע"ד כיון שעיקר האיסור הוא משום הסכך, ובסכך לכ"ע אינו דירת קבע ומאי שייכות יש לה למחלוקת ר"י ורבנן בנן ויל"ע בזה, וגם אין לי הפנ"י לעיין שם, בפנים מסבירות, ובדרך כותבי הנ"ל נזכרתי שבבית יצחק חאו"ח ס' ה' שכ' שנתקשיתי טובא האיך אכלו שיורי מנחות בחג הסוכות ובוודאי לא היה סיכה בעזרה וכו' משום שהיו יכולין לעשות סוכה בלשכות הבנויות בחיל וכו' ושמא מותר שם לעשות סיכה ול"ה מוסיף על הבנין ושמא באמת כן עשו וכו' ומטעם עב"מ פטור מ"ה ליכא למפטרנהו כיון שיכול לקיים שניהם ועדיין צ"ע עכ"ל ושם בהגה"ה בסי' ו' אלא דלא הוי אפשר לסכך שם דהוי מוסיף על הבנין ושמא הואיל והוי רק לו' ימים לא מבטל ליה ול"ה מוסיף על הבנין וצ"ט, את"ד שם ויש להעיר עוד בזה לא שאכ"מ, ודברי הספרי פ' ראה יש לפרש בפנים אחר דהיינו שיעשה לשם גבוה ודו"ק ואכמ"ל גם יש להעיר דהרי הוי קרקע של כל ישראל והוי כמו המסכך ברה"ר ותליא במחלוקת ר"א וחכמים (סוכה כ"ז(אך יש"ל דלצורך עבודה כמו אכילת קדשים דהוי עבידה שאני ולב ב"ד מתנה ומה"ט י"ל על הא דקאמר הב"י הנ"ל משום הוספה על הבנין, הא לצורך עבודה שאני, אך י"ל דהכל בכתב מיד עלי השכיל הוא אפ' לצורך עי' בסו' ד' נ"א ע"ב גבי תיקון גדול וכו' דפריך והיכי עביד הכי וכו', ובחולין דף פ"ג ע"ב גבי כיסו הדם דאמר קא מוסיף אבנין וכו' וקצרתי, א) ועוד אפשר להעיר שיש ליתן טעם דכהנים פטורים מסוכה דאכילת קדשים משום דניתנו למשחה ולגדולה כדרך שהמלכים אוכלין וכמו שהבאתי לעיל דס"ה) התוס' דיומא דלכך התירו לאוכלן בישיבה בעזרה וה"נ י"ל דאין דרך המלכים לאכול בסוכה דרך