מנחה חריבה רצב

ולא יעקב יותר ממנו אלא שרצה לברר חלק הגדול שהוא הגדול שנולד ראשון יע"ש עוד מה שהביא בשם ספר זרע בירך לבאר דברי המדרש רבה יעש"ה ופלא שלא הזכיר דברי המהרש"א ז"ל כלל מה שהקשה על זה מבב"ת, וצ"ל דאין ה"נ עפ"י האמת וכפי שכתבו המלאכים השטר קנה יעקב הבכורה פי שנים והעבודה והכל מה ששייך לזה, אלא שג' טעות רצה עשו הוא אדום להטעות את אבינו יעקב והניח מקום לערער על המכירה וכפי מה שביאר שם היטב בבית הלוי ויל"ע, [ואגב יש לעורר עוד עליו במש"כ שם לעיל מזה לבאר דברי המדרש עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות דא"כ אין מעלה בארץ ישראל על שארי מדינות כיון דגם שם יכולים להקריב וכו' יע"ש וכמדומה לי שיש מי שכתבו דאף בזמן שהבמות מותרות מ"מ זה דוקא באר"י אבל לא בחי"ל עיין בסדר טהרות להרב דראדזין ובהגהות הגאונים שם והגאב"ד דלמבערג שם עיי"ש היטב ואין כעת לפני]

עוד ראיתי שם בבית הלוי תשובה מ"ב שכתב לתרץ דעת הרמב"ם פ"א מהל' סוטה שלא העתיק סוף לשון הירושלמי דמקנא לה אפי' ממאה בנ"א הוי סתירה ותפס ליה רק דין ראשון דנקט הירושלמי שמקנא לה משני בנ"א כאחד, והוא משים דאם נסתרה עם שלשה בנ"א כאחד, היא וודאי לא שייך לומר שישקנה דלאיזה ענין ישקנה דהרי גם אם זינתה עם אחד מהם הרי לא יהי' המים בודקין אותה דנמצאו השנים הנותרים הם עדים על זנותה דהם כשרים לכל עדות שבתורה דהרי הם כשרים לכל דבר ולא עשו שים איסור בהסתירה יע"ש את"ד, וכננס על גבי ענק אבוא להעיר ע"ד הק' דאם מיירי ששהתה כד"ט של כל אחד מהם, בוודאי לא שייך לומר שהם יהי' עדים שהרי הם בעצמם בכל הספק, ואפילו אם מיירי ששהתה רק כד"ט של אחד מהם וכמו שכתבתי כ"פ וכמו שנראה ג"כ מדבריו באות ג', עכ"פ היא אסירה עליהם כדין אחד לבעל ואחד לבועל וגם הם בספק שמא אחד מהעדים הוא הבועל, דהתורה עשתה ספק זה כוודאי איסור עליהם, ונכללים בכלל הטומאה והשרץ, וכשם שהבועל בעצמו אינו נאמן וכמו שהקשו כבר האחרונים על דעת הרשב"א, ה"נ הם חינם נאמנים בין לזכות ובין לחובה, ובכלל יש עוד להעיר על דבריו שבאות ב' ובאות ג' ועיין במנ"ח מ' שס"ה שכיוונו שניהם לדבר אחד ותבין היטב דברי הבית הלוי שקיצר הרבה בזה, ובאות ד' שם מחדש דקינו לא מקרי רק בשחושדה לזנות אבל באומר לה אל תסתרו מפני ששונא לפלוני או משום איסור יחיד ואינה חושדה שתזנה כלל רק שמזהירה על איסור יחוד נראה ד"א הווי קינו כלל עכ"ל ועיין היסב בפ"ת אהע"ז סי' קע"ח ובמחנה חיים חלק ו' ואכמ"ל

מנחה חריבה פרק ששי

שם במשנה מי שקינא וכו' אפילו שמע מעוף הפורח וכו' עיין פירוש רש"י ופירוש התוס' ובדברי התוס' שאנץ ושם הביא עוד פירוש הר"ח שפי' אפי' שמע מעוף הפורח שנטמאת יוציא ויתן כתובה כיון שיש לה קול על טומאה וכו' וע"ש ואיני יודע לפרש כלל המשנה לפירוש זה, ובמה ינוחו וישקוטו כל המית הקושיות שהקשו התוס' מקודם, גם א"י אם לפ"ז היה סתירה כדין מקודם אי לא, וא"כ מ"ט דר"י דא"י הא מהסתירה לבד כבר אסורה, וראיתי להרמב"ם בפי' המשניות שכתב ג"כ שיש לו ראיה מצפצוף העוף שהיא נבעלה אינו מותר לו להשקותה ולא להשאר עמה וכו' ומשמע מדבריו שהסתירה לא היתה כדין אלא שמצפצוף העוף שהיא נבעלה מאותה סתירה אבל הסתירה לא היה כי אם עפ"י עצמו וצ"ע, וברש"ש ראיתי אח"כ שהרגיש בדברי הרמב"ם אלא שכתב שכוונתו הוא כמו פירוש רש"י, ולא נתגלה לו שיטת הר"ח שבתוס' שאנץ שמפרש לה ג"כ בטומאה ממש, ומצאתי בהגהות בני יששכר על משניות דפוס לעמבערג שמציין על הרע"ב דהרמב"ם מפרש לה בטומאה ופירוש לפירושו עיין בשו"ת ת"ה סי' פ"ט עכ"ל, ואיני יכול לעמוד על רמיזתו ואיזה ספר שו"ת כיון וחבל, ובתפארת כתב ג"כ ששמע עוף (פאפאגייא) שאומר שנסתרה ודרך העוף ההוא לחזור ולדבר מה ששמע מאדם מדבר ואף זה וודאי כך שמע גם הוא מאדם ולרמב"ם ר"ל ששמע שנטמאה, גם הרש"ש כתב שהרמב"ם כיוון לעוף ממין זה, וכבר קדמם בזה בקול הרמ"ז יע"ש, ובעיוני בזה נסתפקתי לר"י דבעי בסתירה שני עדים, האיך הדין אם עדים מפי עדים מהני, ועוד אם עד א' העיד ששמע מפי שנים האיך הדין, ועי' שו"ת פני יהושע מבעל מגיני שלמה אם כה"ג מהני בעידי מיתה והביא ראיה מעדיות, יעיין בשו"ת הב"ח ועוד בזה ואכמ"ל בזה ולא באתי אלא להעיר, שוב ראיתי בירושלמי דר"י אמר כל ההן פירקא משהתרה בה וכו' ורשב"ל אמר אפי' לא נסתרה וכו' יעוש"ה ובמפרשם שם ובפירוש הרדב"ז ז"ל ויש לפרש שם עפ"י דברי התוס' ורש"י ופירוש הר"ח אלא שאין הפנאי גורם לי כעת וחידוש על הק"ח שלא הביא כאן ירושלמי זה ומה שכתבו התוס' שאנץ להקשות על פי' ר"ח בזה"ל וע"ק דאמר בירושלמי בסוף פרקין בעי ר' יוסי שמע מעוף הפורח באויר שאמר אני ראיתיה שנטמאת ע"ז בא להעיד אם להשקותה כבר נדחית שלא לשתות אלא בא כדי להפסידה כתובתה הרי אין מפסידין ממין ע"פ ע"א וא"כ מאי קמב"ל ליה התם בזה הא מתני' מיירי בכה"ג ע"כ, לשין הירושלמי כפי מה שהעתיק א"א לפרשו ולישבו כלל, והאיך סתר בזה פירוש הר"ח ז"ל ? אבל לפנינו