מנחה חריבה רעו

האריכו המפרשים בכמ"ק, וכן מצאתי בספר יגל יעקב שהביא כמה הערות עפ"י דיבורי התוס' אלו עיי"ש וקצרתי, והרוצה לעיין יעיין היטב גם בכל חידושי תוס' הרא"ש למס' נדה שנדפס בדפוס ווילנא על הגליון

שם ומה סוטה רה"י וכו' ראיתי במנ"ח מצוה שס"ה גבי אשת אנדרוגינוס שאינה שותה דכתב הר"מ דאיתמעיט מאישה פרט לאנדרוגינוס שאינו איש וכו' וקשה כמו שהקשו כ"פ בש"ס איצטריך קרא למעוטי ספיקא והר"מ פסק דאנדריגינוס הוא ספק איש ספק אשה א"כ בלא"ה מספיקא איני שותה ולמחוק ש"ש מספק, אך א"ל כאן דגבי סוטה כל השקאה גזרה התורה על ספק א"כ אפי' הרבה ספיקות הוא בכלל ספק כמו ברה"י כל שאתה יכול להרבות וכו' א"כ ה"נ מספק שניתוסף עוד ספק היו משקין ע"כ צריך קרא למעט עכ"ל, ולדעתי הקלה יש לדחות זה דספק זה של ספק איש וספק אשה אינו נכנס בגדר הספיקות שבמציאות הטומאה והמעשה ובספק זה בוודאי לא החמירה התורה דהלא ספק זה הוא מכריע מעיקרו דאין כאן גדר סוטה כלל, ול"ד לספק נטמאה ועיין בריש הסימן שם מש"כ המנ"ח כעין זה, ועיין דברי התוס' לקמן ד"ה ברשות, אח"ז רב מצאתי לי רב בסברא זו בתפארת ישראל לעדיות פ"ג משנה ט' גבי טבלא שנחלקה לשנים דס"ל לר"ג דטמא מדא"א לצמצם ושמא הא' גדול מחבירו כשערה ואע"ג דטבלא הו"ל אין בה דל"ש נ"ל כיון דגם בהא מסוטה ילפינן, היינו דוקא כבסוטה ספק נטמאה או לא, ולא במסופק בשיעורו ואת"ל א"כ במכ"ש דהו"ל למטהרי' לטבלא בכה"ג דהרי בכה"ג בסוטה אם וודאי נטמאת רק שיש ספק אם נבעלה לגדול או לקטן דהו"ל ספק בשיעורא איני שותה כסוטה (דכ"ד) (אני לא מצאתי שם כלום) י"ל דלא דמי א"א לצמצם לשאר ספק בשיעורו וכו' יע"ש והכא עדיפא יותר דהספק הוא אם הוא איש שיכול לקנות כלל וסתירה בלא קינוי אינו כלום כמש"כ התוס' לעיל סד"ה איני כלום, ול"ד כלל לספק גדול ספק קטן, כמובן וכתב עוד במנ"ח וגם מש"כ הכ"מ דאינה שותה ונאסרה ג"כ לכאורה צ"ע דה"ל ס"ס ספק אשה ספק לא נטמאה ואי דהרבה ספיקות טמא ברה"י איני דומה לשם עיין בטהרות אך ס"ס זה הוי בתרי גופי לא אמרינן וכו' עכ"ל והנה בתכד"ד נסתר מחמתו דבריו הראשונים הנ"ל וכנראה ספוקי מספקא וגם לשונו מגומגם שם, ואולי זה כוונתו כאן שאיני דומה לטהרות שם, כמש"כ אני לעיל בע"ה, ומש"כ דהוי ס"ס בתרי גופי יש לדון דהוי בדבר א' דספק אשה א"כ לא הוי קינוי וכיון שלא הוי קינוי לא הוי ספק נטמאה כלל, וא"כ הוי כמו ספק נטמאה או לא וס"ס משם אחר לא הוי, כמובן דספק הא מתיר יותר כמובן ואפשר נמי לומר דספק נטמאה ספק לא, הלא ספק זה הוי כודאי, אלא שיש כאן עוד ספק אם איש או אישה, א"כ ג"כ מספק אסורה ולכך קאמר הרמב"ם דאיני שותה ואסור מטעם ספק ככל ספק דעלמא, אבל באמת לא עשתה ספק כוודאי וצל"ע אך באמת בעיקר הערת המנ"ח לא עיין בכס"מ שם דין ב שכתב ואשת אנדורגנס נראה שהטעם משום דכתיב והביא האיש את אשתו איש לאפוקי קטן וכו' ותו דרשינן איש ודאי לאפוקי אנדרגינוס עכ"ל א כ צ"ל מש"כ הרמב"ם שאיני איש היינו שאיני וודאי איש כמו בכה"ת דממעטינן אנדרגינוס. ועיין בבכורות דמ"ב ע"ב ובתו' שבת קל"ו ע"ב ד"ה הזכר וכו' באריכות וא"ל קצת כיון דעכ"פ הוא, בעלה וקיי"ל דאנדריגנ' נושא ובן ביאה הוא א"כ הו"א דבקפידא דבעל תליא מילתא והיא מעלה בו מעל באישה אפילו כל דהו, וכדאמרינן בדכ"ד ע"ב, לכך אצטריך למעוטי מאיש, ודוגמא לסברא שכתבתי לעיל יעיין ברש"י דע"ז (ע ע"א) ושהובא בתוס' בב"ת (נ"ה ע"ב) ד"ה רבי אליעזר דר"א סבר אע"ג דליכא אלא חדא ספוקא כיון דליכא ספק מגע אלא ספק ביאה טהור והיינו טעמא דטומאה מסוטה גמרינן וגבי סוטה הוי ספק מגע ולא ספק ביאה דוודאי נסתרה, וחכמים מטמאין כיון דאין כאן אלא ספקא אחת וכו' וע"ש א"כ תליא בפלוגתת ר"א וחכמים ועיין ביבמות שם ובשבת דעת ר"א גבי אנדרגינוס ואפשר דכאן הכל מודים דאף ספק ביאה אין כאן דאף התחלת קינוי ליכא כאן וליכא שום ריעותא ודו"ק ויל"ע, ועיין שם עוד בתוס' בב"ת שם מה שהקשו מהאי משנה דכל ספיקות וכו' ולפלא על המנ"ח שלא הזכיר דברי רש"י ותוס' אלו וכן דברי התוס' דלקמן ע"ד ד"ה ברשות שהקשו אבל בהא איכא למתמה אמאי משווינן מטה כספק טומאה ברה"י והא לא דמיא לסוטה וכו' אבל התם וודאי מגע וספק מעל"ע הוא שרץ דשמא לא ראתה ואנן לא ילפינן מסוטה אלא דדמי לסוטה וכו יעו"ש אבל נראה דעכ"פ כגון ספיקות אלו נכנסין לשאר בית הספיקות דעלמא, אם מדאורייתא אם מדרבנן כידוע, וכן מצאתי סעייתא לסברתי הנ"ל בשטה מקובצת לכתובות דף ט' ע"א בסוגיא דפ"פ דמקשה הש"ס והא ס"ס הוא והקשו הקדמונים והא הוי ספק טומאה ברה"י וכל ספקות שאתה יכול להרבות בה ספק טמא ותירצו דה"מ כשהוחזקה שם טומאה אבל אם לא הוחזקה שם טומאה כלל אין אוסרין בס"ס ע"ש ויותר מוסבר שם בהפ"י שם שג"כ העיר בזה ותירץ דבעינן דוקא רגלים לדבר כמו בסוטה ושם ליכא רגלים לדבר על הטומאה דאימור באונס ואיני תחתיו, עיי"ש היטב ועיין במהרש"א נדה דף י"ט ע"א בתוס' ד"ה ור"י שהקשה ר"ת אמאי לא נוקמא בחזקת טהרה גבי בהרת והקשה במה"רשא הא הוי