מנחה חריבה רסו

פרוזבול דהוה א"י אם פרעתיך כתירוץ הנח"י הנ"ל דשמיטה הוי כוודאי פרעון ורק אם עשה פרוזבול אינו משמט ועליו לברר וכן הביא שם דברי הב"מ ומדחה דבריו, וחידוש שלא הביא דברי השע"מ הנ"ל, וקצרתי, ועיי"ש בסי' ו' שחקר בא"י אם נתחייבתי היכי דמסייע להתובע רובא או חזקה נימא ג"כ ברי עדיף, יעו"ש, והו"ל למידע מדברי התוס' דילן שהקשו דוקא לר"ה משא"כ לאידך מ"ד ניחא להו, ואף דלפי הס"ד שלהם יש לה חזקת כשרות וי"ל וכפמש"כ שם ודו"ק, כן ראיתי בשו"ת צ"ל החדש סי' כ"ז שנעלם ממנו דברי הב"מ ותומים הנ"ל, וכן עיין בשו"ת בית הלוי ח"ב בענין הזה בסי' מ' וקצרתי ולא הזכיר ג"כ דברי הב"מ

ומש"כ על התוס' הנ"ל בהא שכתבו דנעמידנה על חזקת כשרות עי"ש, ועיין תוס' כתובות דכ"ב בתוס' ד"ה תרי ותרי וכו' שכתבו דאית לן למימר אוקי גברא אחזקת כשרות ומוציאין ממון בעדותו יע"ש א"כ ס"ל דחזקת כשרות עדיפא מחזקת ממון, אך שיטת הר"ן שם ובש"ך חו"מ סי' מ"ו ס"ק ס"ו דחזקת ממון עדיפא מחזקת כשרות יעו"ש ועיין בקוה"ס לאחי הקצה"ח ז"ל

מש"כ בדף קכ"ג ורמזתי בקצרה לעיין בכלבו הל' מגילה הנה ז"ל אבל כהנים לוי' ועבדים משוחררין חללים נתינים וממזרים סריס אדם ס"ח פצוע רכא וכ"ש כל אלו מוציאין אחרים עכ"ל והוא מן התוספתא פ"ב דמגילה הל' ד' עיי"ש ואפשר דהו"א דפסולי קהל לא היו בכלל הגזירה קמ"ל דהיו בכלל הגזירה וחייבין ככל ישראל, ועיין ערכין ג' ע"א ובתוס' ד"ה לאתויי וכו' ותבין

מש"כ החילוק בין מעוברת חבירו, לאילנות וזקנה שהקשה בזה התוס' יו"ט עיי"ש מצאתי קצת מזה בספר נחל יצחק חו"מ סי' ע"ג בשם ספרו באר יצחק סי' א' חאהע"ז יע"ש ובנח"י שם מה שהוסיף בזה, וברוך שכוונתי

מש"כ לענין מחיקת שם שלום ע"ד תשובת נטעי נעמנים מצאתי שאלה זו גם בספר ראשי בשמים סי' נ' ודן שם כיצד לתקן ואם מותר למחוק שם זה ומסיק דגם התוס' סוטה לא כוונו לעשות תיבת שלום שבכ"מ קודש לגמרי כי אם במקום דקאי באמת על שמו של הקב"ה כמו בגדעון וכו' וע"ש ופשוט שמותר לתקן ולגרור קצת הויו שבמלת שלום לעשותו קטוע עכ"ל וכוונתי ב"ה לדינא ויתר מזה כתבתי ב"ה, מש"כ להשיב על הבאר יצחק מענין זכיה וכו' על הראיה מסוטה, מצאתי ג"כ שם בראשי בשמים סימן מחאור"ח שהעיר בכעין זה שכתבתי ובס' ט"ז שם

מש"כ בשם המהרי"ט סי' ט"ז יעיין בחתם סופר חאהע"ז יע"ש, ח"ר סי' קמ"ח עיי"ש– מש"כ בדף כ"ה והבאתי דברי הב"ש בכוונת רש"י ז"ל ודברי הגרעק"א ז"ל, ועיין נמי מש"כ חתנו בח"ס סי' הנ"ל

מש"כ בדף בענין קלבדר"מ בכתובה וכדומה עי"ש ובדף ראיתי עכשיו גם במחנה לוי למס' מכות שהקשה כה"ג גבי אונס שגירש אם כהן הוא לוקה וכו' והא צריך לשלם ממון הכתובה כשמגרשה ואין לוקה ומשלם, יע"ש וכן הקשתי בהא דב"מ דף צ"ו ע"א שאלה לרבעה מהו ועיין שם פרש"י ופירש הרמב"ם ז"ל והא היכי מתחייב בשאלה הא קלבדר"מ שהוא בעצמו בסקילה וצ"ל דעדיין לא רבעה אלא בשאלה בלבד וצ"ע

מש"כ בשם הבאר יצחק לענין חצי דבר בדבר שלא בעי עדות רק ע"א נאמן אז לא איפסול כלל דין דח"ד, כן הסכימו נמי האחרונים לענין עדות עגונא דאיתתא דאף כותי ואשה נאמנים דמהני אף חצי דבר, וכן הביאו בשם הישועות יעקב סימן י"ז ס"ק ו' והביא ראיה מיבמות קכ"א בהאי גברא דטבע בדיגלת וכו' יעוש"ה וקדמו בזה הכנה"ג שם הגהות ב"י אות רע"א ע"ש בשם גדולי חכמי הספרדים (וראה בשו"ת ח"ס ח"ר סי' ס"ה שהביא בשם המבי"ט ח"ב סי' מ"ט דח"ד לא מהני אף בעדות אשה עי"ש וצ"ע) ובזה דברתי במה שמצאתי כעת מקשים בשם הגאון החריף רבינו משולם מפרושברג ז"ל על מה שתירצו התוס' בגיטין ל"ג דיכול לשלוח לה גט ויבטלנו ? משום דלתקנה אמרינן כן ולא לתקלה עיי"ש דמ"מ הרי לא קטלינן לה דח"ד הוא דעידי קדושין צריכין ג"כ לעידי ביאה דאי לא עידי ביאה לא הוי אמרינן דליתא לתקנתא זו אלא דהוי אמרינן אפקעינהו וכיון דעדים צריכים זל"ז שוב אינה נהרגת דהו"ל ח"ד עכת"ד, ולפמש"כ י"ל קצת ודו"ק ובלא"ה חידודה קודם לליבונה ואכמ"ל בזה, ובפרט לפי דברי התוס' דב"ק שם ד"ה דאף ע"ג וכו' ודו"ק: מש"כ בדף נ"ה בענין עשיתו למשה רבינו ע"ה בע"מ ובפרש"י בחומש וברמב"ן על התורה, עיי"ש באורך, מצאתי כעת בחתם סופר חאור"ח סי' י"ב ד"ה ואגב וכו' שדיבר מזה בא"א ברמזי חריפות ובקיאות כדרכו בקודש ושידמ"נ ואך מש"כ שם דהיינו נמי פלפולו של רשב"ר רבי עם ר"ח (מגילה כ"ד ע"ב) אלמלא לוי אתה פסול אתה מן הדוכון ר"ל ואינך ראוי לירש הנשיאות והשיב לו רבי דלימא ליה כשאתה מגיע לוחכיתי לה' וכו' כלומר שהוא אינו ראוי להוראה ולסמיכה כלל כבסנהדרין ה' ע"ב ובפרש"י שם ד"ה נוטל רשות מרבו וכו' עיי"ש, וצע"ק דאף דכתב שם דלא יופסל דיין בקול דדיו שיהי' כרבו מרע"ה וכו', מ"מ ר"ח אינו ראוי להוראה ולסמיכה לפי דברי הח"ס, וא"כ מאי פריך בכתוב' שם (ק"ג ע"ב) והא הוה רבי חייא נח נפשיה וכו' ולבסוף משני משום דרבי חייא עסוק במצות הוה ורבי סבר לא אפגריה יע"ש והא א"כ א"ר כלל מחמת כובד לשונו ובעינן שיהא לשונו פתוח ולא יטעו השומעין את דבריו כפירש"י בסנהדרין הנ"ל וא"כ א"ר להוראה ולסמיכה להיות ראש ישיבה להורות