מנחה חריבה רסב

סברות הנמצאים במחברים בהא דאמרינן כל דפריש מרובא קפריש אם זה וודאי ומוחלט ואין בו שיעור ספק כלל ואנן סהדי שמרובה קפריש וכן משמע מתוס' בפ"ק דכתובות ובדוכתי טובא, אמנם לפמש"כ באסיפת זקנים רפ"ק דב"מ גבי קפץ א' מן המנוין לתוכו וכו' וכ' בשם הרא"ש אע"ג ראמרינן דמרובא קפריש מ"מ ספק הוי רק התורה התירה ספק זה ונראה דבסברות אלו נחלקו רב ושמואל בהא אי הולכין בפק"נ אה"ר אי לא, דלרב פי' מהרוב עע"ז ואין מחללין עליו את השבת דמרובא קפריש ועכו"ם וודאי הוי והייני דס"ל כסברת התוס' הנ"ל דאין כאן שום ספק כלל אבל שמואל ס"ל אין הולכין וכו' ומחללין עליו את השבת ש"מ דס"ל דמ"מ ספיקא הוי וספק"נ דוחה שבת וכו' יעש"ה, והוסיפו עוד האחרונים ע"ז דמחלקת רב ושמואל אי הולכין בממון אה"ר נמי תליא בזה דשמואל ס"ל דרוב הוא ספק לכן אין הולכין בממון אה"ר, וקצרתי כי יש עוד להאריך בזה, וה"נ י"ל דשמואל לטעמי' דס"ל דרוב הוא רק מגדר ספק אלא שהתורה התירה ספק זה, וא"כ אף אי אמרינן רוב בעילות אחר הבעל מ"מ עדיין ספיקא איכא ואף שהתורה התירה ספק זה מ"מ מדרבנן צריך לחוש לזה ומכש"כ בהצטרף הריעותא הנ"ל דהוי רובא דתליא במעשה ולכן לכתחילה לא ישא בת דומה, ויש לעיין עוד בזה בש"ש ש' א' ובהגהות הר"ב פרינקיל זצ"ל דא"כ ממזר וודאי האיך משכחת לה יע"ש ועוד אחרונים בזה ואכמ"ל, ור' יוחנן דידן ס"ל כרב דהולכין בממון אה"ר וא"כ הוי רוב בגדר וודאי ומוחלט כסברת התוס', ולכך ס"ל דלטפה פסולה לא חיישינן וכן מצאתי להגרע"א ז"ל במערכה י"ב במס' כתוב' אות כ"ד שאמר דמאן דס"ל דנמצאת בעולה יש לה מנה ומקח טעות רק ממאתיים דמוכח דבס"ס מוצאין ממון ס"ל כרב דהולכין בממון אה"ר והעיר שם חד מחכמיא כיון דר' יוחנן ס"ל דנמצאת בעולה יש לה מנה א"כ ס"ל כרב דהולכין בממון אה"ר והיה לנו לפסוק כן כר"י לגבי שמואל, עיי"ש, וכן ראיתי בשם ס' קדושת ישראל למס' כתובות שכ"כ דר' יוחנן ס"ל כרב דהולכין בממון אה"ר יעו"ש, וא"כ ס"ל דרוב הוי וודאי ולא חיישינן לזה כלל, גם מדרבנן, אכן עדיין ד"ז אינו עומד בפני הבקורת, כי להלכה אין הדברים מכוונים דאנן פסקינן כשמואל דא"ה בממון אה"ר, וכן פסקינן כר' יוחנן דישא אדם בת דומה ואל ישא דומה וצ"ע וי"ל קצת, ועיין בכתובות שם (י"א ע"ב) דמשמע דרב עמרם וכל גדולי הדור סברי דיש לה כתובה מנה, וע"כ ס"ל הכא רב עמרם כר"י אלא דמבעי ליה בהיתה פרוצה ביותר מהו ופרש"י ז"ל דאיכא למיחש דרוב בעילותיה משל אחרים עכ"ל ולפמש"כ לעיל בשם התוס' בכורות דוקא גבי בעל לא הוי רובא דתליא במעשה, אבל ברוב וכו' משל אחרים אפשר דהוי תלוי במעשה וי"ל ודו"ק, – כן י"ל בהא דאמרינן דבפרוצה ביותר חיישינן, היינו דמשוי לה ספק ולא וודאי לפי דעת ר"י, – ועיין בהגהות רצ"ח שהעיר מהא דאמרינן בפסחים פ"ז ע"ב שהבנים שהולידה אשת הושע היו ספק ממזרים והקשה מהרש"ל שם הרי קיי"ל דרוב וכו' אחר הבעל ומ"ט הם ילדי זנונים ותירץ רש"ל שם שאני הכא שהיה הושע זקן וכה"ג אין תולין בבעל ע"ש מה שהעיר בזה, והנה בכאן זכר את הגמ' דפסחים ובספרו תורת נביאים שכח מגמ' זו עד שהעיר אותו מתן הח"ס בחאור"ח סי' ר"ח דנעלם ממנו ש"ס פסחים פ"ז ע"ב דאמרינן להדיא שבניו ממנה היה ס' ממזרים והוסיף הח"ס להביא דברי המהרש"ל הנ"ל וכתב ע"ז דנ"ל דר"ל זקן וגם פרוצה, אבל בחדא מינייהו לא מ"מ מבואר דהיתה מזנה תחתיו ברצון והיתה אסורה לישראל וע"כ כתבו שהיה במראות הנבואה עכ"ל, והוא הרצ"ח כתב בכאן עפ"י מה שהשיב לו מרן הח"ס ז"ל, ומש"כ הח"ס בחדא מינייהו לא, היינו מפני שהביא מקודם שם דעת בה"ג הל' מילה והובא ברא"ש פ' יש נוחלין ומביאו ב"ש סי' ד' ס"ק כ"ו, דאפי' פרוצה ביותר לא חיישינן ואמרינן רוב בעילות אחר הבעל יע"ש, וכן פסק בח"ס חא"ה סי' י"ג דבזקן ופרוצה ל"א רוב וכו' ולא דוקא זקן בשנים אלא זקן ות"ח וכו' יע"ש ועיין בשו"ת חוט השני סי' י"ח (שמציינו הפ"ח שם בא"ה סי' ד') שמשמע מדבריו דלענין ירושה וממון יש לספק בזה מטעם דאין הולכין בממון אה"ר, ומשם נראה סתירה למה שכלל ההפלא"ה והחזיקו אחריו הח"ס וכמה אחרונים, דכיון שהוחזק לענין איסור מהני שפיר גם לענין ממון יע"ש, וגם כמה אחרונים עיין למשל בעין יצחק שלא ראו את דברי ותקות חוט השני ואכמ"ל בזה, והנה חשבתי ליישב קושית מהרש"ל בפסחים שם די"ל דלשמואל קאמר הכי התם דלא ס"ל רוב בעילות וכו' אך ראיתי שם בפסחים שאמר גומר בת דבלים דיבה רעה בת דיבה רעה (ופרש"י דומה בת דומה) ושמואל אמר וכו' ור"י אמר שהכל דשין בה וכו', מבואר דמיירי נמי ר"י בה והוא מרא דסוגיא שם, ובזה י"ל דברי שמואל ור"י שם דשמואל אמר שמתוקה בפי הכל וכו', ופרוצה היא וחיישינן לה ול"א רוב וכו', ור"י אמר ש„הכל” דשין בה וכו' וגרע יותר מרובה ולכך חוששין וכמש"כ הח"ס, ועוד יותר כמש"כ הרא"ש פ"ק דחולין גבי רוב מצוין א"ש מומחין הן דהאי רוב היינו כל ודו"ק, ועיין שם בפסחים בהגהות הרא"מ הורוויץ ז"ל, ונעלם ממנו דברי המהרש"ל על אתר שם, ועיין בהרא"ש פ"ד דקדושין סי' ז' כתב בעל ההלכות וכו' כי ההיא עובדא דאבוה דשמואל דאתא בשם ושימש כדאיתא בירושלמי וכו' וע"ש ובתוס' שם ע"ג ע"א ד"ה מאי וכו' והוליד את שמואל וכו' וי"ל דאיכא ריעותא וכו' יעש"ה ודו"ק: