מנחה חריבה רנט

כבר עמדו המפרשים מהיכן הוציאו ד"ז דלרבא יש זנות לבהמה וכו' ועיין רש"ש שכ' דהוא מדאמר שם (נ"ד) להטיח בבהמה וכו' דהא קמכוון לשם ביאה בעולם יעו"ש, וכן כתב בקרן אורה ועי"ש עוד מה שהעיר בזה דלמ"ל הש"ס למימר דאין זנות לבהמה דשפיר אימעט מאיש ולא בהמה יעו"ש וכבר עמד בזה המהר"ם מלובלין בשו"ת שלו סי' קט"ז ואמר ואף אתה אמור לו דלהכי יליף לה מאתנן זונה דלא ליתסר לכהן משום זונה דאי הוי יליף לה מאיש דכתיב גבי סוטה, הו"א משום איסור דא"א אינה נאסרת, אבל מ"מ, אסור לכהן משום איסור זונה לכך יליף לה מדכתיב אתנן זונה וגומר דאפילו משום זונה אינה נאסרת יעו"ש ובזה מישב נמי קושית התוס' הנ"ל אליבה דרבא וכו' יעוש"ה, וקבלתי מכתב חד"ת בע"ז בזה"ל ב"ה ר"ח כסליו תרפ"ג בירושלים ת"ו שוכטו"ס לידי"נ הרב הגאון מו"ה פנחס עפשטיין נ"י הנני לקיים מוצא שפתי ואכתוב לו איזה הערות על הקונטרס' הנדפסים למס' סוטה, אשר בה בחר למשקל ולמטרי טובא ובה העמיק הרחיב בפלפולא חריפתא ויעזרהו ה' לברך על המוגמר גמרה של תורה במס' זו עד גמירא וכו', ואגב אורחין אכתוב בד' התוס' סוטה כ"ו ע"ב ד"ה למעוטי וכו' ורבים שואלים אפוא נמצא זה בד' רבא וכו' ורחוק בעיני לומר שכוונת התוס' לד' רבא ביבמות נ"ד להטיח וכו' דאכתי מנ"ל כן דילמא אף שאין זנות בבהמה אבל עכ"פ לשום ביאה מכוון כפרש"י שם, (א"ה כבר קדמו בזה הגרש"ש כמו שרמזתי לעיל) ולכן לבי אומר לי שכוונת התוס' לד' רבא ביבמות נ"ד עמוד ב' אם א"ע להעראה דכ' גבי אחות אב תנהו ענין להעראה אה דבהמה משמע דס"ל יש זנות לבהמה, דאל"כ אין שייך דנלמד העראה דילה מהעראה דכ' גבי ערוה דכאן שאין זנות לבהמה אין לה שייכות לעריות כמש"כ תוס' יבמות ב' בד"ה דא"כ וכן משמע דבאעו"ע בעינן שיהי' שווים ממאי דפריך שם בגמ' מיד אח"ז מכדי בהמה חייבי מיתות ב"ד מ"ט כתיב להעראה דידה גבי ח"כ לכתוב גבי מיתות ב"ד ומשני איידי דכולי' קרא לדרשא וכו' וזה התי' מספיק רק אם יש לה עכ"פ שווי בדמיון להם דהיינו שגם היא בכלל עריות, אבל אי אין זנות לבהמה לא דמי להו כלל וא"כ מ"ט כתב לה קרא גבי עריות כלל, וע"ז לא יועיל שינויא דאיידי וכו' דמשום איידי אין ראוי לכתוב אלא דבר הדומה אליו כמובן, (א"ה יש לפקפק בזה אלא שקצרתי)

שלמה אהרן ווערטהיימער דומ"ץ

ומתשוב' מהר"מ מלובלין סי' קט"ז נראה שהבין דראיית התוס' מד' רבא דאמר מנא הא מילתא דאמרי רבנן וכו' יעו"ש ותמה דלפי"ז לא הוי צריך תוס' להביא מפ' הבע"י דדברי רבא אלו הם גם בסוגיין עכ"ד, ובעיקרא דהאי דינא המוזר שבמהר"ם לובלין הנ"ל מצאתי כתוב אצלי מיום ד' יתרו תרע"ג בזה"ל בשו"ת מהרמ"ל סי' קט"ז שהובא בב"ש אהע"ז סי' ו' ס"ק י"ז ובט"ז שם כתב אבל נראה לי דגם בשביל זה אין בו שום בית מיחוש משום דכיון דהוכחנו דברוח ושד אין בו איסור דא"א א"כ מהיכי תיתי לן לומר דאקרי זונה דהא לא איקרי זונה אלא הנבעלת ביאת אסור וברוח ושד לא אשכחן איסור בקרא דבשלמא גבי בהמה דיש בה דין סקילה הוי סל"ד לומר דיש זנות לבהמה לכך איצטריך לן למילף מקרא דאתנן זונה וכו' דאין זנות לבהמה אבל שד ורוח מה"ת לן לומר דיש זנות ברוח וכו' יעוש"ה ונראה לי להביא קצת ראיה לנידון כזה מירושלמי שבת פ"ק הל' ג' וז"ל מעשה בחסיד אחד שהיה יושב ושונה אל תאמין בעצמך עד יום זקנותך כגון אני, אתת חדא רוחא ונסיתו' ושרי תהי בה אמרה ליה לא תצוק רוח אנא אזיל ואישתוי לחבירך ע"כ ומשמע דבזה נח דעתו הלא אם רוח היתה ג"ך אסורה משום זנות א"ו דמותר, אלא דיש"ל דקעבר משום שז"ל, ונראה דכבר קודם המעשה כבר התחיל להתחרט ועיין מפרשים שם, וכמדומה שבשו"ת חיים שאל מהגאון חיד"א ז"ל נמצא ג"כ תשובה בזה הענין של המהר"מ ז"ל ומדבר בזה הרבה ואין בידי כעת, כן ראיתי אח"כ בשו"ת ר"ח כהן ז"ל שחולק על המהר"ם וכתב דאפשר דשד גרע מבהמה דאיתא בסנהדרין דף נ"ח ע"א והיה לבשר אחד מי שנעשה בשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין נעשית בשר אחד שאין יולדים מן האדם עכ"ל רש"י שם, אבל גבי שד מצינו בר"פ המוכר את הספינה גבי הורמין בר לילית דאמר התם שמעו בי מלכא פ' רשב"ם וז"ל וא"ד מלכא קיסר שהיה ירא שלא יטול המלכות ממנו שהיה אותו שד מאדם הבא על השידה עכ"ל ולפ"ז אע"ג דבהמה אימעטא היינו משום דא"י מאדם אבל שידה דיולדת מאדם שפיר נאסר משום זונה עכ"ל אבל י"ל דדוקא שידה יולדת מאדם, אבל אשה אינה יולדת משד וכדדייק הרשב"ם בלישני' מאדם הבא על השידה, גם יש לעיין ברא"מ פ' בראשית על הפ' ומכל החי אפילו שדים כתב וז"ל דאל"כ לא ליכתוב קרא אלא מכל בשר דקאמר קץ כל בשר לשחת כל בשר וכ' אלא להודיעך שאפי' אותן שאין להם בשר גויה אלא החיות לבד שהן השדים הביא אל התיבה להחיות שלא ימותו במבול שגם הם מתים כבנ"א כדאיתא בחגיגה עכ"ל, ועיין רמב"ן ע"פ ע"כ יעזוב וכו' ובמזרחי שם, ועל הטעם שכתב המהר"מ דרוח ושד לא נקרא איש השיג עליו הגר"ח כהן מגמ' דמגילה דפריך ע"פ והנה איש עומד לנגדי ודילמא שד הוי יעוש"ה ושמעתי שכבר השיגו על זה דלפי האמת שהיה שם מלאך שפיר כתב הקרא והנה האיש עומד לנגדו, וי"ל ועיין מדרש רות סי' מ"ח וז"ל אמר לה מי את רוח או אשה אמר' אשה