מנחה חריבה רלב

חוץ לב"ד דלא מקרי ח"ד עיי"ש, ובזה אתי שפיר ההיא דעידי קינו ועידי סתירה, ועיין שם בעין יצחק השני סי' כ"ב אות ט' מה שמיישב קושית הד"מ עיי"ש ונ"ב כבר הקדימו בזה התורת גיטין שם על אתר בחידושיו בסימן הנ"ל, ועיי"ש בעי"צ אות ט"ז י"ז י"ח ועיי"ש ענף ד' מה שהקשה מב"ק כ"ד ע"ב דהא כל כת הוי ח"ד לשיטת הרי"ף יעו"ש, וה"נ בנ"ד לולא דברי הגרע"ק היה אפשר לומר דאף נשים וע"א מהימני בזה דלא הוי אלא בירור וכמו גבי דאשתמודנא דאחוא דמיתנא את ולא פסל בה ח"ד, אבל לדבריו צ"ל כפי מה שביארנו

הנה ע"ד מה שכתב המל"מ פ"ב דסוטה להסתפק אי עביד תשובה אי מהני ליה שיהי' המים בודקין אותה, ומקרי מנוקה מעון, או דלא מהני ומשום דגזה"כ היא שלא יעשה המקום נם זה אלא למי שלא בעל ביאה אסורה כל ימיו ומלבד שהדברים לפי פשטן כך הם מורים נראה שיש להכריח זה מאותה דיבמות וקדושין שכתבנו דאי אמרת דמהני תשובה מה הקשו התם בגמ' אלא דקני לה כשהיא ארוסה וכו' מי בדקי לה מיא וכו', אימא דמיירי כשאחר שידע שנסתרה לבש שק על בשרו ועשה תשובה לגמרי, א"ו אפילו דאפילו על השוגג לא מהני תשובה כדי שיבדקו אותה המים, וראיתי להחכם בעל קרבן חגיגה סי' פ"ב שנסתפק בזה אי תשובה מועלת כדי שיהי' המים בודקין אותה, ולפה"נ מדבריו דעתו נוטה קצת שמועיל החשובה לזה ודבריו לא שרירין ול"ק את"ד, ועיין בחיים שאל ח"ב סי' ד' מה שמשתטח לארכה ולרחבה בענין זה ובענין הרמב"ם והראב"ד בהשגותיו שהזכרתי לעיל ומביא שם נמי דברי המפרש לירושלמי דמשכחת לה בהיתר באלמנה לכ"ג שבא על ידי יבום, עיי"ש בסי' ג' ועיי"ש מה שמביא ממס' שבועות דף ה' דקאמר אלא מעתה גבי סוטה דכתיב ונעלם מעיני אישה מכלל דהוא ידע מעיקרא אי הוי ידע מי בדקו לה מיא והתניא ונקה וכו' יע"ש מש"כ בזה ובענין זה באריכות, וכן כתב בספרו טוב עין הוא מברוך שם בסי' ו' בענין זה דתשובה אי מהני, שהוכיח דתשובה מהניא רק דהב"ד אינם יודעים אם תשובתו אמיתית כתקנה מלב ונפש או תשובתו למראה עינים וחזותא לאו מילתא היא ומש"ה אין משקים למי שבא ביאה אסורה הגם דנראה לעין שעשה תשובה יע"ש נפ"מ בזה לטעמא דהמ"ל הנ"ל דהוא משום גזה"כ, או כפי טעמו הנ"ל עיי"ש ומ"מ אני לך, ולפע"ד, נ"ל לחלק דבשבעלה בא עליה אחר שנסתרה לא מהני תשובה כלל, דזה הוי כמו שמחלה ולא קפדה עליו תורה שישקנה ויעשה לו מעשה נסים אבל בבא ביאה אסורה אחר שהגדיל לשיט' הרמב"ם מהני תשובה בזה דרק משום עון הוא וכדלמדו מסוגיא דף מ"ד דאף על עון דבניו ובנותיו אין המים בודקין בזה נראה מהני תשובה, ובזה נסתר ראיות המל"מ נגד עיקר דעתו של הקרבן חגיגה, וגם כמה קושיות על הרמב"ם לסברתו ועוד מיני מעשה אריגה אך קצרתי, ועיין בחיים שאל שם בשם ס' חור יקרות בחידושי הרמב"ם ואין להעיר על סברת החיים שאל הנ"ל שכתב דעיקר טעמא הוא משום דדילמא הוא מאנשי הר צבועי"ם ובקרבו ישים ארבו שבע ושבעים תועבות בלבו וכו' לכן כל שבא ביאה אסורה לא סמכינן למחוק את השם מפני מראית העין רואה שעשה תשובה דדילמא עוד טומאתו בו ואין תשובתו כהוגן, אבל כל דעביד תשובה אמיתית עון עצמו נמחק ומנוקה מעין קרינן ביה יפה לבדיק"ה והמים בודקין עי"ש, דמאי שנא בהא דחוזר ממערכי המלחמה שהביא המל"מ סוגיא דשם דדוקא היכי דלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה קיי"ל דאינו חוזר כדאיתא במס' סוטה (דמ"ג), דיש ליישב דגבי מלחמה מבואר בירושלמי במס' סוטה פ"ח הל' ו' דכולן צריכין להביא ראיה לדבריהם ובלא ראיה ועדים אין נאמן לחזור והמתירא מעבירות שבידו צריך להביא עדים שחטא ואז חוזר וא"כ בהא דמשני הגמרא כגון דעביד תשובה היינו שהעדים שאומרים שהגזלן גזל כרם אומרים נמי שעשה תשובה ויהיב דמי, וה"נ גבי שתית המים אילו הכל יודעים שעשה העבירה לא מהני שוב תשובתו אא"כ בעדים אי שידעינן שעשה תשובה מעליתא, אבל באופן שאין ידוע חטאו ורק הוא בעצמו ידע חטא וידע שעשה תשובה אמרינן בזה שהרשות בידו להשקותה אם יודע בעצמו ששב בכל לבבו ומועיל התשובה לידי שמים כמו גבי הבא מעורכי המלחמה, – והמעיין יעיין „בטוב עין” וד' יזכני לעשות תשובה שלימה ולהיות מנוקה מרע עין

דף כ"ה ע"א עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או אינה צריכה מי אמרינן כיון דעוברת על דת היא לא בעי התראה או דלמא דבעי התראה דאי הדרה בה תהדר בה עכ"ל, אינו מובן לי היטב פירש הדברים וכפל הלשון ומאי מוסיף לבאר בזה שאמר כיון דעוברת ע"ד היא לא בעי התראה, וכן במאי דאמר דאי הדרה בה תהדר בה, נראה ככפל לשון, ונראה להסביר קצת עפ"י מה שכתב המל"מ ריש פ"ב מסוטה ד"ה והנראה דבירורן של דברים הוא זה דכל אותן ששנינו בפ' המדיר דיוצאות בלא כתובה לאו משום דאינהו עביד איסורא דלא מצינן בשום מקום דאם האשה אכלה חלב ודם שתצא בלא כתובה אלא דעוברת ע"ד דוקא שמכשלת את בעלה וכו' ודת יהודית שיוצאה בלא כתובה התם לאו משום איסורא דידה היא אלא כיון שעשתה דבר פריצות אימור זונה היא וזנתה תחתיו ומ"ה הפסידה כתובתה לא משום האיסור עצמו את"ד, והשתא יש לפרש קצת דהכי קאמר מי אמרינן כיון דעוברת ע"ד היא, פירש ועוברת ע"ד יהודית כמו