מנחה חריבה קפא

התוס' כמש"כ בעצמו שם, וגם מדברי ר"מ בעצמו שאמר שם, אלא לכשתטמא וכו' משמע דהגלגול היא דוקא במקום שהמים בודקין וקצרתי

שם ברש"י ד"ה ורב"י וכו' ולא אשני בועלים ובעל אחד כיון דקינא לה כבר ונמצאת נקיה נראה הדבר שאדם קנטרן הוא ומתכון להקניטה וכו' עכ"ל רס"י, נראין פשטות דברי רש"י דבכה"ג לא נאסרה לבעלה כלל דהו"ל כסתירה בלי קינוי, אכן עכשיו מצאתי בסי' מנ"ק שהעיר בזה מדברי רש"י והביא שהרמב"ם פסק בכה"ג דנאסרת לבעלה ותצא בלא כתובה יעו"ש. וכן העתיק אחריו בהמאירי כאן שכתב מי שקינא לאשתו ונסתרה ושתת וחזר וקינא לה באותו האיש בעצמו ונסתרה אינו משקה אותה על ידו פעם אחרת אלא שאסורה לו ותצא בלא כתובה יעו"ש ונראה דאף לרש"י הקינוי אינו כלום דמתכוון רק להקניטה, מ"מ ע"י הסתירה עוברת על דת היא וכמו שטרח בזה המל"מ בהל' סוטה והגרע"א בכמ"ק, וז"פ, וד' יזכנו להעמיד הדת דת משה ודת יהודית

בהא דמשקה אותה הבעל איזה פעמים ע"י איש אחר דוקא, משמע דאפילו הוא גירשה ונשאה הוא בעצמו אותה האשה, מ"מ דין אחד הוא ולא הוי כתרי בעל וז"פ ובפרט לדברי רש"י וטעמו הנז"ל דהוי כקנטרן וכו', וכן משמע מלשון הרמב"ם פ"א הי"ג שכתב השקה אותה וגירשה ונשאת לאחר וכו' משמע דוקא נשאת לאחר אבל לו בעצמו, לא, וגם מבואר מהרמב"ם שמפרש בשגירשה, ומחזק אותו התימה על דברי רש"י שמצייר לה בשמת. וצד תמה במקומה עומדת, ועל דבריו המסולאים צריכין לישב ז' נקיים על כל טיפת דיו כמו שכתב השל"ה הק' ומתוך הדברים עלתה ברעיוני לומר ישוב קצת שי"ל בזה גופא דלכך פירש דוקא בשמת דאי בשגירשה א"כ אף הוא בעצמו שלקח אותה בחזרה הוי לה כתרי בעל דס"ל לרש"י דכל שנשאה פעם שניה הוי ליה כאחר ודלא כמשמעות מהרמב"ם, אך גם זה דוחק ואינו מתקבל עם השכל הישר

והנה על לשון הרמב"ם שם דין י"ג שכתב דאפילי מאה ונשאת לזה אחר זה משקין אותה על ידי איש אחד „ואין אומרים וודאי שהוחזקה לזה וטמאה עד שיהי' שם עד” עכ"ל הזהב, מצטער אני מאד על שאיני זוכה להבין דבריו העמוקים דהלא אדרבה הכא מיירי דבכל פעם ששתתה מי המרים ונמצאת נקיה וטהורה כמו שהתחיל הרמב"ם שם בריש ההלכה שתת מי המרים ונקתה מהן וכו' וא"כ האיך הוה ס"ד לומר שהוחזקה לזה וטמאה? אם לא שנאמר דהא דנקתה מהך משכחת לה דזכות תלתה לה, ולכך כיון שהוחזקה כמה פעמים הו"א שוודאי טמאה ושוב אינה שותית וצע"ג בזה אי"ה

בירושלמי שהזכרתיו לעיל דאמרינן זאת תורת הקנאות תורת העולמים זו אין האשה שותה ושונה עכ"ל הש"ס ועיין במפרשים מה. שדחקו בפירוש הדברים, ולולא דמסתפינא היתי מגיה דצ"ל בבית עולמים' ר"ל דזאת תורת הקנאות אינו נוהג אלא בבית עולמים לא בבמה וכדלעיל דף ט"ו וכן נמצא עוד בתו"כ פרשת צו פ' ב' זאת תורת המנחה לבית עולמים זאת אינה נוהגת בבמה יע"ש, ומזאת יליף שאין שותה ושונה וכדפירש הפ"מ בפירש הב' יע"ש ודו"ק

עוד על דברת התוס' (בדי"ז ע"א) דשייך בשני ספרים כשרים ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים יל"ע ממנחות (דף צ"ד ע"א) דקאמר גבי תנופה דתנופה בחוברין ליכא משום דלא אפשר היכי ליעבד לינפו כולהו בהדי הדדי קא הויא חציצה לינף ולהדר ולינף תנופה אמר רחמנא ולא תנופות וברש"י שם משמע משום דתנופה אחת כתיב ולא שנים ושלשה תנופות וכן הגירסא בתוס' שאנץ לקמן י"ט ע"א ד"ה ונותנה וכו' כלומר דהשותפין יניפו זאח"ז תנופה אחת אמר רחמנא ולא שתי תנופות עיי"ש, ואפ"ה כי קאמר שם לינפו כולהו בהדי הדדי קא הוי חציצה אבל לולי זה או שהיו מניפים ואוחזים באיזה מקומות לא איכפת לן ולא אמרינן תנופה אחת אמר רחמנא ולא שתי תנופות ויש להאריך בענין זה ובענין זה יכול וזה יכול אי כוליה מילתא עבוד או פלגא ועיין בבית יצחק אור"ח סי' ל"ה ויש לחלק משם וקצרתי ותן לחכם וכו'

הדרן עלך פרק היה מביא, בעזרת אלי ואלהי אבי והוא ישלח לנו את אליהו הנביא וכגשמי נדבה לנו יבוא, הוא יזכני ללמוד ולחדש בלי מפריע וביטול, בפ' שלישי הוא פרק היה נוטל