מנחה חריבה קעח

מאיש אחד בין משני אנשים שותה ושונה כורכמית תוכיח ששת ושנת ושילשה לפני שמעיה ואבטליון „מאיש אחר” עכ"ל הירושלמי ופלא על התוס' שהשמיטו שני תיבות אלו

שם תוס' ד"ה קבלנו עדותו וכו' צ"ע בפ"ק דקדושין וכו' שוב אי אתה רשאי למוכרו בשני בני אדם וכו' יע"ש, יש לתרץ עפ"י סברת רש"י לקמן י"ט ע"א ד"ה ור"י וכו' ולא אשני בועלים ובעל אחד כיון דקינא לה כבר ונמצאת נקיה נראה הדבר שאדם קנטרן הוא ומתכוון להקניטה וכו' יע"ש וא"כ הכא מענינא דקרא והתם מענינא דקרא כן נראה לכאורה לולי דעת רבעתו"ס

שם תוס' ד"ה ורבנן בתראי וכו' וי"ל דהתם מיירי קודם ששתתה וכו' אבל הכא דרשינן תורה לשותה ושינה שחזר וקינא לה לאחר שתיה ונסתרה שחוזרת ושותה שנית עכ"ל, ועיין בכ"מ בפ"א מהל' סוטה דין ג' מה שהביא על דין הנ"ל ממשנה דכריתות שהביאו התוס' כאן והמ"ל תמה עליו שאין לזה שייכות כלל וכבוד אלקים הסתר דבר יעי"ש ונעלם ממנו גם תוס' זה שלפנינו ונדפס שם בצדו שהב"י עצמו העביר עליו קולמוס בבד"ה עיי"ש, ועיין שו"ת ח"ס חאהע"ז סי' צ"ו מיישב קצת לפי חומר הקושיא יעש"ה, עוד צ"ע בלשון התוס' שכתבו דשם מיירי בקינא לה מפלוני ונסתרה וקינא לה וכו', דיש לדקדק הלא אסורה לו כבר מסתירה הראשונה, א"כ אין יכול לקנות לה עוד הפעם דבעינן ראי' לקיימה ועיין תוס' לעיל ד"ה מהו וכו' או מאחר וכו' ועיין מ"ל הל' סוטה מזה וצ"ע שלא העיר מכאן ואפשר כיון דכאן גלתה התורה מנחת קנאות שכה"ג יכולין לקנות וצ"ע, ובחפשי מצאתי שכה"ג הקשה הק"א דף ב' ע"ב על החלקת מחוקק אהע"ז סי' קט"ו שכתב דבזמן הבית איכא תקנה שיחזור ויקנא לה בפני שנים ותסתר בפני שנים וישקוה ויגלגל עליה גם מסתירה הראשונה ותותר לו עי"ז וכתב הק"א שם דג"ז אינו מובן דכיון דנאסרה לו ע"י סתירה ראשונה היכי יכול עוד לקנות לה הא הוי אשה שאינה ראוי' לו אם לא שישקנה בתנאי או משום קינו הראשון או משום קינו האחרון דממ"נ אחד מינייהו יכול להשקותה אבל לא ע"י גלגול עכ"ל וא"כ הכא נמי א"ל הכא דמשקה אותה ממ"נ ופלא שלא הזכיר הק"א מכאן, ועכצ"ל כמש"כ ומי שדעתו רחבה יעמדני על בוריה, ואפשר לומר דקינא לה בב"א מכולם ונסתרה מכולם בזאח"ז וכה"ג אתי למימר דאינו חייב רק קרבן אחד וכמו שמביא כאן המאירי ז"ל דיראה מתלמיד המערב שבפרק ראשון שיכול הוא לקנא לה מכמה אנשים כאחד ויראה לי משם דוקא שהזכיר את כולם בפרט הא אם אמר דרך כלל לא תסתרי עם שום אדם אינו כלום וכו' עכ"ל, ודלא כהמנ"ח מ"ע שס"ה יע"ש וכבר דברתי מזה בפ"ק דף ה' וכעת ראיתי במ"ק שהעיר מדברי המאירי אלו על המנ"ח והביא גם דברי הדו"פ, עכ"פ א"ש שם בכריתות ולא תקשי כאן כמו שהעיר הק"א על החמ"ח וקצרתי

דף י"ט ע"א דכ"ע לא פליגי דהאשה שותה ושונה וכו', עכ"ל הגמ', הנה ידוע דברי המל"מ סוף הל' סוטה שהביא דברי המהרי"ט בדרשותיו שהקשה דא"כ דקיי"ל כר"מ דמשביע אותה אמן על שלעבר אמן על להבא, למה האשה שותה ושונה, ועיין בספר קרבן חגיגה סימן פ"ב יע"ש, ועיי"ש במל"מ בפ"א דין י"ד בד"ה ודע ובד"ה ואני וכו', וכמדומה שאז לא ראה בקרבן חגיגה עיי"ש, ובמנ"ח מצוה שס"ה כתב דלק"מ משום דהרי כל זה הוא מדין גלגול והמים בודקין אותה על הגלגולים אבל אם אין הבעל מגלגל עליה כלל הרשות בידו וכו' מבואר דתליא הכל ביד הבעל דאם רוצה מגלגל דאם אין תלוי בבעל היה להר"מ להזכיר דהכהן משביע על כ"ז והמים בודקין, ולפע"ד הוא פשוט וברור וא"כ שפיר משכחת לה דשותה וחוזרת ושותה בלא גלגול עליה כלל על להבא וכו', וכ"כ הקרן אורה לעיל על התוס' בד"ה ורבנן וכו' דאינו מחויב להתנות אלא יכול להתנות ואם לא התנה פליגי ר"י ורבנן וניחא בזה קושית מהרי"ט, ולפלא שכולם לא הטרחו לעיין בפנים המהרי"ט בשו"ת חחו"מ סי' ק"ה (שהבאתי לעיל מזה בחידושי) וז"ל דאשכחן בסוטה דמגלגלין על העתיד וכו' וכו' ואין לומר דהתם מריבוי דקרח נפ"ל ולא מדין גלגול הא ליתא דא"כ הא דקיי"ל אשה שותה ושונה היכי משכחת לה הא משתיית (הראשונה) קמבדקה שהמים פקודים לכשתטמא ומערערין אותה, אלא ע"כ הכא מדין גלגול שהבעל יכול לגלגל עליה להבא ומשכחת לה דשותה ושינה בשלא גלגל עליה ועיקר גלגול שביעה מסוטה ילפינן וכו' עכ"ל הזהב, וכוונו לדבריו הפשוטים הישרים והעמוקים והובא דבריו גם בקרבן חגיגה סי' פ"ב אך נראה שנעלם מהם מש"כ הריטב"א פ"ק דקדושין לענין גלגול וז"ל אע"ג דגמרינן גלגול שבועה מה"ת מסוטה איכא בסוטה מאי דליכא בעלמא דאלו בסוטה הכהן פותח הגלגולין מעצמן ואנן בעלמא קיי"ל דאין ב"ד פותחין לו לגלגל עד דטעין תובע וכו' ומודה ר"ה דבסוטה פותח הכהן אלא דשאני סוטה דהוי איסורא וכל ישראל ערבין זל"ז ומחייבי לאפרושי דאיסורא ובעלי דבר חשיבי וכו' יע"ש ועיין ברא"ש שם והארכתי בדבריו, אך שוב ראיתי