מנחה חריבה קסד

ט' ע"א בד"ה תפילין וכו' שכתב בתוך דבריו דהא דתרווייהו בכלל הוייתן הוא וכל היכי דאיני בלה"ק או למפרע איני בהוייתן אבל בק"ש לרבנן האי והוי אשלא יקרא למפרע אתא ולא ללה"ק משום דמשמע להו שמע בכל לשון ובע"כ והיו למפרע לחוד אתא וכו'' אבל בכאן שפיר תרתי שמע מיניה מהאלה

ועם מה שהבאתי לעיל דברי הט"א לענין פירוש דלמפרע, נראה לתרץ קושיות התוס', דלכך איצטריך לוהיו שלא יקרא למפרע ולא נפקא ליה מהאלה משום די"ל דבסוטה דנפקא ליה מהאלה שפיר פירש רש"י דלמפרע היינו דכתב התיבות למפרע, אבל בכותב הפסוקים למפרע אפשר דכשר. דבלא"ה סדר הכתובים אינם כסדרן ועיין תוס' לקמן ד"ה קודם וכו', ובמל"מ בהל' סוטה, אבל בק"ש דנפ"ל מוהיו הדברים והיה לא כתוב אלא בפרשה ראשונה ואפ"ה ילפינן שלא יקרא למפרע גם פרשה שניה ומצאתי בק"א לט"א מגילה דף ח' שעמד בזה וא"כ מכש"כ בתיבות דהוי למפרע, והיו דוקא בהויתו יהא גם בפסוקים ועיין ברע"ב ותוס' יו"ט פ"ב דברכות דדוקא בפסוקים הוי למפרע ולא בפרשיות וע"ש וא"כ יש לישב קושית התוס' דלכך לא ילפינן מאלה דאז לא הוי פסלינן אלא למפרע בתיבות, אבל לא בפסוקים משא"כ עכשיו דילפינן מהא פסלינן גם בפסוקים דלמפרע פסול, אבל יש לדחות זה לפי מה שרמזתי לעיל דכל עיקר הפסוקים בסוטה לא הוי כסדרן, אבל בק"ש בין אי ילפינן מוהיו ובין אי ילפינן מאלה הוי פסלינן גם כסדר הפסוקים ויל"ע, יעיין בטורי אבן מגילה דף י"ז בד"ה והיו וכו' הקשה על דברי התוס' ועוד העיר דהתינח לרבנן וכו' אבל רבי דדריש והיו לככתבה א"כ ל"ל להגמרא לומר דנפ"ל למפרע דלא מדברים הדברים לימא מאלה אלא י"ל דהאי האלה דגבי ק"ש לכוונת הלב אתו וכו' עיי"ש ועיין רש"ש כאן שלא ראה בט"א, אבל כבר הקשותי דגם האי האלה דגבי סוטה דרשינן לעיל למעוטי מאות וכו' ויל"ע (שו"ר בק"א כאן שהעיר כדברי הט"א וגם העיר מה שהערותי דהא איצטריך לדרשה אחריתי יעי"ש,) ועיין תוס' עירובין י"ג ע"ב ד"ה עשייה וכו' ואומר ר"י משום דכתיב וכתב את האלות האלה דבעינן שתהא כתיבה לשם אלה עכ"ל ודו"ק ויל"ק

ואגב ראיתי שם בט"א בד"ה ורבנן דברים הדברים לא משמע להו כלומר ה' לא דרשו, והקשה דהא ר"מ דריש האלות לרבות קללות וכו' וה"נ דריש רב"י וא"כ כיון דר"מ ור"י דרשו ה' דהאלות ודהאלה, ה"נ דרשו ה' דדברים הדברים דמ"ש ונפ"ל מהא דלא יקרא למפרע ווהיו ע"כ לככתבה אתא כרבי וכו' ובפ"ב דברכות אמר ר"מ דא"צ להשמיע לאזניו אפי' לכתחילה וגם לר"י קשה וכו' יע"ש תו"ד, ויש לעיין דלכאורה נעלם ממנו קושית התוס' לעיל בשמעתין בד"ה האלות לרבות וכו' תימה לרבי דהכא דריש ר"מ הי' דהאלות וכו' ובהוריות אמר ר"מ קהל הקהל לא דריש וכו' ותו קשיא דר"י אדר"י וכו' יעש"ה, ועיין תוס' שאנץ. וא"כ שוב אינו מוכרח דבכל מקום דרשו ההי', וצריך בע"כ למצוא חילוק, או דקבלת רבו גרמה לו וקצרתי

עיין בק"א בד"ה מה משפט ביום שכתב דהא דאיצטריך רבא לאשמיענן דכתיבת המגילה ביום נראה משום דכתיבת המגילה אין סדרה מעכב ואפילו נכתבה בזמן מוקדם קודם הבאתה להקושת ג"כ כשרה ומנא אמינא לה מהא דפליגי תנאי בעירובין אי כשר למחוק מס"ת עצמה ומשמע אפילו מס"ת שכבר נכתבה וכו', וכן ס"ל להאי תנא כתבה קודם שבועה פסולה וא"כ הדק"ל מאי איריא דנקט כתובה בלילה וכו', עיי"ש היטב שמגומגם לשונו וא"י לעמוד על סוף כוונתו, ובעיקר הדבר פלא שלא זכר שר כאן דברי התוס' לקמן (כ' ע"א) ד"ה אמר ר' ירמיה וכו' שהקשו כן ותרצו דאיכא למימר מ"ד מוחקין לה מה"ת כגון אם נכתבה אותה פרשה בתורה לאחר שקבלה עליה שבועה וכו', ול"ל מ"ד מוחקין מה"ת לית ליה דרבא ועש"ה, אך ובזה שפיר העיר הק"א למ"ד מוחקין לה מה"ת, הא דילמא כתבה בלילה או ישראל ור"מ ג"כ לא הוי כהן, יע"ש והרמב"ם פסוק דבעינן דוקא כהן יע"ש, וכן יש להעיר דדילמא כתבה למפרע דבס"ת כשר שלא כסדרן, חוץ מהשם, וצ"ל דבאמת להאי מ"ד דמוחקין לה מה"ת צריך להיות האי פרשה כתובה כדין הנצרך לגבי סוטה וכמו גבי קנקנתום שאמר חוץ מפרשת סוטה, שוב אח"ז מצאתי בשו"ת בי"צ סי' קמ"ה שהעיר בעצמו הערות אלו, וכן העיר בשם חתנו מהי' דכתבה קודם שתקבל עליה שבועה פסלה יע"ש ופלא שנעלם ממנו התוס' דלקמן דף כ' וגם לא עמד בקרן אורה, שהבאתי, וקצרתי

יש להעיר בדין זה דאמר רבא כתבה בלילה פסולה משום מה משפט ביום וכו', דצ"ע לפי מה שכתב הסמ"ע חו"מ סי' ה' ס"ק ז' דכשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם מותר לדון בלילה אפילו בתחלת דין יע"ש, ועיין ברכ"י שם, (הש"ך והאחרונים חולקים עליו בזה) וא"כ מאי קאמר דכתבה בלילה