מנחה חריבה קיח

אבל כל שאר מומין בודאי שנתרפאו ועיין ר"ן נדרים (ז' ע"ב) ואף שהביא שם דחזרו למומן בעת מעשה העגל זה דוקא לאלה שעבדו העגל, לא כן שבט לוי, וכן במה שאמר משה רבינו אנכי כבד פה אמר לו הקב"ה מי שם פה לאדם וכו'

ולפי הנ"ל צריך לומר הא דפריך ליה רב שימי בר חייא לרב בבכורות (מ"ד ע"א) הנ"ל דא"כ עשיתו למשה רבינו בע"מ דתנן גופו גדול מאיבריו או קטן מאיבריו הוא דפריך ליה לרב לשיטתו דס"ל בזבחים (ק"א ע"ב) הנ"ל דמשה רבינו ע"ה כה"ג היה וחולק בקדשי שמים היה וא"כ עשיתו למ"ר בע"מ ופסול לכהונה וא"ש שם מאד אבל בכאן צ"ל דרמב"ן יפרש בדוחק כמש"כ לעיל ויל"ע, ועכשיו ראיתי בתוה"ק שהביא מאמר ר"ל במ"ר פ' דברים דנתרפא לשונו של משה משזכה לתורה וכו', והביא בשם האפיקי יהודא דרוש י"ז כן הביא בשם העי"ק שכ' דנפ"מ לענין להיות מסנהדרין דנ"ל מניקים ממום יע"ש ואין בידי כעת העי"ק לעיין שם באותיות מחכימות גם העיר דצ"ל דעילוג לשון וכבד פה אינו פוסל מלהיות בסנהדרין, ועל מה שכתבתי לעיל משים דהיה נביא ואיש האלקים לא נאה להיות בע"מ, הראני כבוד הגאון הגדול מהרי"י דיסקין שליט"א שכוונתי בזה למה שכתב הגאון בדורו יעב"ץ ז"ל בספרו מגדל עוז, שעל מה שכתב הרמב"ם בפ"ז מהל' יסה"ת דין א', שמתנאי השראת הנבואה הוא שיהי' „שלם בגופי", פירש במגדל עוז הנ"ל והוא (באוצר הטוב פנה ג') שהוא שאפי' הסנהדרין היו צריכין להיות מנוקים מכל מום ולכן כל ישראל במעמד הר סיני נתרפאו ממומן לפי שכולם נעשו נביאים שנאמר כולך יפה רעיתי אבל נחית הדיבור לא היה מעכב בהן כמו שמצינו במרע"ה ובעמוס עכ"ל, אמנם צע"ק משמשון דאמרינן (בדף י' ע"א) דחיגר בשתי רגליו היה, ואפ"ה כתיב ותחל רוח ד' לפעמו והיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג, אך במהרש"א שם ד"ה ותחל וכו' ראיתי שכתב בזה"ל משמע ליה רוח ד' רוח נבואה ולא רוח גבורה כתרגומו ולפי שלא נמצא בשמשון שהיה נביא ע"כ אמרו שחלה נבואתו של יעקב וא"כ א"ש

שם אלא מלמד שעשתה לו אמו חפת נעורים בתיבה אמרה שמה לא אזכה לחופתו –בס' ביכורי אביב פרשת שמות כתב דאולי מכאן סמך לעשות חופה לחתן וכלה שמתו כדאיתא בשמחות פ"ח ובטוש"ע יור"ד סי' ש"נ ע"כ ובנדה פרק ה' מ"ג דתנן והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם, כתב התוס' יו"ט פי' הרב שחייבין להתאבל עליו וכי הא דאמרינן בפ"ק דסוטה (י"ב) והנה נער בוכה מלמד שעשתה לו חופת נעורים בתיבה אמרה שמא לא אזכה לחופה, ה"נ שמתאבלים עליו כאילו זכו כבר לחופתו מפי מורי מור"ר יעקב גינזבורג זלה"ה עכ"ל ויותר הו"ל לומר כדעת הטור הנ"ל וה"נ עשו גם בתינוק כדרך שעשתה יוכבד, ולכך קאמר כחתן שלם, שעושים לו חופה כחתן, ועיין בב"ח שם סי' ש"נ

שם מנא ידעה אר"י בר"ח שראתה אותו מהול, עיין לעיל בע"א אחרים אומרים נולד כשהוא מהול, שו"מ במהרש"א שכבר הרגיש בזה יעי"ש מש"כ עוד, ועיין במה שכתבתי לעיל גבי דוד שנולד כשהוא מהול, ועיין ברמב"ן על התורה פ' שמות פ' ו' שכתב ויש אימרים שראתהו נמול וא"כ הסירה בגדיו ובדקה אותו בו ואין צורך עכ"ל וצ"ע שלא הזכיר הגמ' דכאן

שם אותו היום ששי בסיון היה וכו' מי שעתיד לקבל התורה מהר סיני ביום זה, –הנה בשבת פ"י פליגי רבנן ור"י אי בששי בסיון או בשבעה בסיון ניתנה תורה, וכאן תפס האי לישנא כרבנן, אכן אנן קיי"ל כר"י דאמר בז' בסיון נתנה תורה ועיין היטב במג"א ריש סי' תצ"ד מה שהקשה דלדידן לעולם שבועות בו' בסיון ובאחרונים שם והדברים עתיקים ואכמ"ל ועיין שו"ת עונג יו"ט סי' מ"ב ועיין תוס' ע"ז דף ג' ע"ב ד"ה יום השישי וכו' א"נ היתה ראוי' לינתן בששי אלא שהוסיף משה יום א' מדעתו ע"כ

שם אותה שנה מעוברת היתה רובי של ראשון וכו' עיין בסדר הדורות ב"א שס"ח די"ל דר"א נמי מודה דמעוברת היתה ולדידי' נולד באדר השני והשתא איכא מז' אדר עד ו' סיון ג"ח שלמים עכ"ל יפ"ת, והנה א"כ ואמרינן דהקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום, לפי"ז צ"ל דהשנה שמת בה ג"כ הוי שנה מעוברת ונפטר בז' לאד"ש ולא משמע כן אלא דנפטר באד"ר ואעפ"כ מקרי ממלא שנותיהן של צדיקים, ויש לפשוט מכאן לענין בר מצוה ולענין יא"צ, וצ"ת עכ"ל שכתבתי ורמזתי מכבר, וכוונתי הוא למאי שפסקינן בש"ע אור"ח סי' נ"ה במי שנולד בשנה מעוברת ושנת י"ג מעוברת אותו שנולד באדר ראשון נעשה בן י"ג באדר ראשון וכ"כ בלבוש סי' תקפ"ה כמו שמובא במג"א שם, אבל המג"א שם חולק על זה ומסיק לדינא דנעשה ב"מ באדר השני יע"ש ועיין באו"ח ס' תקס"ח ובמג"א שם לענין יאצ"ט, ובמה שכתבתי דמשרע"ה נפטר בשנה מעוברת מצאתי בשו"ת מהר"י ברונא בסי' קצ"ג שהוכיח דמרע"ה נפטר באדר בשנה פשוטה יע"ש ואפ"ה כי מטה שנת העיבור מתענה באדר הראשון יע"ש, אמנם בסדר הדורות (ב"א תפ"ח) הביא בשם הילקוט דר"א המודעי אומר שנה