מנחה חריבה קג

שמות שאינן נמחקין ונראה דתנא ושייר וכו' עיי"ש

ולענין הלכה בשם שלום הנה הרמ"א פסק ביור"ד (סי' רע"ו ס' י"ג) דיש נזהרין אפילו במלת שלום שלא לגמור כתיבתו וכתב בש"ך בסם ש"ת הרא"ש דרוב העולם אינם נזהרים בזה פיי"ש ובנקה"כ מוסיף דאמנם בתום פ"ק דסוטה דף י' ע"א מוכת דאסור ואיתא שם להדיא גדולה מזה דשלום הוא משמות שאינן נמחקין והא דלא מני ליה בהדי ז' שמות שאינן נמחקין משום דתנא ושייר עי"ש וראיתי יש שרוצין לפרש דהתוס' כתבו כן להמקשה אבל לא להמסקנה אבל המעיין היטב בתוס' יראה דליתא, אך מ"מ צ"ע לדינא דמדברי שאר פוסקים לא משמע כן דשלום יהא משמות שאונן נמחקין דלא לשתמיט חד מינייהו דכ' כן וצ"ע למעשה עכ"ל, ועיין פ"ת שם ובברכ"י שם ביור"ד הביא בשם הריטב"א לשבת שכתב בשם התוס' דמ"מ אף שלום מן השמות הנמחקין הוא יע"ש וכתב דתוס' סוטה דידן אינם התוס' העיקרים והראיה מפסקי התוס' שאינם מכוונים לדברי התוס' בפנים ובביאור דברי התוס' הנז' עמש"כ הרב גופי הלכות דף קל"ד והסכים עמו הרב פר"ח בא"ח סי' פ"ה יעוש"ה ובשיורו ברכה שם ועיין להרב יגל יעקב שמחובר לטהרה עם השטמ"ק למס' סוטה. ובלמודי ד' לימוד קע"ג פירוש דיבור התוס' דכאן יע"ש ומשם יש ישוב הא דלא קאמר גם הכא דלעולם לא ימחה אלא דתני ושייר עיי"ש. ועכשיו מצאתי להש"ח מערכת הא' אות שי"ג רמז לכל זה בקיצור יע"ש אך העיר שם הערה אחת על הרמ"א דביור"ד כתב דיש ליזהר מלכתוב באגרות ושטרות שם שלום שלם ואילו באו"ח ס' של"ד סי"ג שפסק הב"י ע"ש המרדכי דמגלת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אשורית אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה. לא הגיה כלום ואמאי הא במגילה כתוב בה דברי שלום ואמת וא"כ נראה דיש להצילם מפני הדליקה, ע"ש שאח"כ הביא הערה זו בשם הרב מר ואהלות הנד"מ בד"ה בהגהה ע"ש. וכמדומה לי שלפי מש"כ הרידב"ז שהביא בפ"ח ובברכ"י הנ"ל יש לישב זה שכתב הרדב"ז דמה שיש ליזהר בתיבת שלום היינו במתכוון לכותבו לשם שאלת שלום דבאותה שעה מתכוון לתת שלום לחבירו מאת בעל השלום וכו' אבל אם בא לכתוב שיש שלום בעולם או בין פלוני לפלוני וכיוצא בזה שהוא סיפור דברים אין צריך ליזהר שהרי אינו מתכוון לשם ולא חל עליה קדושה את"ד. וא"כ י"ל דה"נ במגילה דמספר דהיה דברי שלום ואמת. וכן בסוף כתיב דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו א"כ אינו מתכוון לשם ולא חל עליה קדישה. אך מדרשת הגמ' במגילה (ט"ז ע"ב) על פסוק זה דדברי שלום ואמת מלמד למגילת אסתר שצריכה שרטוט כאמתה של תורה ועיי"ש בפרש"י משמע דשלום שבפסוק זה קאי על מי שהשלום שלו ובזה יובן דרש הגמרא ודו"ק ומצאתי בש"ח בקונטרס באר בשדי במכתב ז' שם הביאה דברי הבכור שור ובחידושיו לסנהדרין דף ס"ה שהביאו ראיה מכאן. והרב השיג עליו משום דמשמע מפרש"י דלא ימחה קאי על תיבת שמש ובמהרש"א נראה שהוא ט"ס וצ"ל להיות שמש אבל שמשין דהוא שם אדם לא עדיף מיהודה וכו' יע"ש ובמכתב י"ב שם בענין זה הרבה. ובמכתב טו"ב שם הביא שכן כתב התשב"ץ ח"א סי' קע"ז בזה"ל אלא שצל"ע במה שאמרו במס' סוטה שמשון על שם הקב"ה נקרא ואקשינן אי הכי אסור למוחקו ולק"מ שלא אמרו זה על שמשון כי אם על שמש וכו' ולפום ס"ד שם הקב"ה שמש הוא ותירצו דכינוי הוא שמש עכ"ל התשב"ץ ועיי"ש עוד. בכל המכתבים אודות שם שנכתב בלא קדושה אי מותר למחקו יע"ש ואכמ"ל

ועיי"ש בש"ח מערכת אלף בשם הג' מר ואהלות שצידד לאסור ליתן יד לאלה המתירים לעצמם לישב בגילוי ראש לומר להם שלום כי גם הם ישיבו שלום ואסור להזכיר בראש מגולה ומסיק דבמקום צורך גדול יש להתיר למען השלום עכ"ד

וראיתי בספר שו"ת „נטעי נעמנים" הנד"מ מהגאון מהרי"א אבד"ק שאוול זצ"ל בחליור"ד סימן ל"ד הביא שנשאל בפרשת פנחס בתיבת ונתתי לו בריתי שלום אי שרי למחוק תיבת שלום ודן שם עפ"י הגמ' דשבת דף י' ע"ב וכן הביא דברי הרמב"ם פ"ו מה' יסה"ת ה' ט' וכן שו"ת הרא"ש שמבואר דשלמה של שה"ש נמחק עיי"ש וכ"כ הלח"מ פ"ג מהל' ק"ש ה"ג שסיים שם בזה"ל וקשה עוד מזה שכתב למטה אבל שמות המיוחדים והם שמות שאינם נמחקים משמע דשלום דלא הוי משמות שאינם נמחקים דמותר לאומרו בבית המרחץ הרי מבואר דמותר למחוק ושוב הביא דברי התוס' דידן וכן משמע פשטות הש"ס שם וכו' ועכ"פ לפי מאי דס"ד תחילה דשמשון הוי שם ממש אסור למחוק וא"כ ה"ה בשם שלום ואולי יש לחלק עכת"ד ונעלם ממנו כל הנ"ל של הבכור שור והתשב"ץ. ודברי הנקה"כ

עכ"פ נראה לי דהאי תיבת שלום שבפ' פנחס בוודאי מותר למוחקו, דהנה הלשון שהעתיק המחבר ונתתי לו ברית שלום. לא כך כתיב בפר' אלא כך כתוב בתורה הנני נותן לו את בריתי שלום. ומפסוק זה אמרינן בקדושין (דף ס"ו ע"ב) דבע"מ דעבודתו