מילי דאגדתא ושו"ת נג

טבעיית כל אדם לא ינצל ועל זה אמר איזה צדקה המצלת כלומר באיזה אופן צריכה להיות נתינת הצדקה ועל זה אמר דכל צדקה אפילו הוא חיובית מחויב להיות שלא יבייש את העני. והנה מה שכתבנו למעלה דיותר מחומש הוא עבירה. נראה לענ"ד דבמקום שיש סכנת נפשות מחויבות הוא דמבואר בבא מציעא בפרק איזה נשך גבי שנים שהיו מהלכין בדרך והיה ביד אחד קיתון של מים איכא למאן דאמר שישתו שניהם וימותו ואפילו ר' עקיבא דדריש חייך קודמין היינו כשיש גם כן סכנת נפשות לו אבל כשאין סכנה רק לחבירו ואצלו ליכא רק ביזבוז ממון מחויב ליתן לו כדי להציל אותו ועל זה נאמר הלאווין שבתורה לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך אבל סתם נראה לפענ"ד דליכא רק מצות עשה תדע דהא אמרו גבי פרוטה דר"י העוסק במצוה פטור ממצוה ואם היה בצדקה גם כן לאווין לא שייך לומר גביה פטור ממצוה דהעוסק במצוה אינו דוחה לא תעשה שבתורה

שם משה כתב ספרו ופרשת בלעם. והוא תמוה דהא פרשת בלעם מגוף התורה הוא וכל התורה כולה משה כתבה לכן נראה הכוונה דהנה מה שאמר בלעם לבלק ודאי לא בלשון הכתוב בתורה אמרה דאם כן לא היה משיג בלק מה שאומר בלעם דמנין היה יודע בלק לדבר בלשון הקודש ובלשון סתום אך משה כתב כוונת התורה שהשיג בלעם בלשון זה שכתוב בתורה שיש על כל קוץ וקוץ תילי של רמזי סודות

שם גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם נאמר עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ובאיוב נאמר, איש תם וישר ירא אלקים וסור מרע. וזה תימה שנאמר חם ושלום שאיוב היה גדול מאברהם והכתוב אומר כי אחד קראתיו ובכל יום הזכרת זכות אברהם בפינו ובאיוב אמרו שביקש להפוך קערה על פיה. ולזה נראה דכללא הוא בתורתינו הקדושה כי כל המוסיף גורע ולזה אמרו והנה טוב מאוד זה המות שאין לו פירוש כלל ולזה נראה כי נחזי אנן שכשהכתוב רוצה להפליא בטוב אמר טוב מאוד ועל ארץ ישראל נאמר טובה הארץ מאוד מאוד ובהשם יתברך אשר הוא עיקר הטוב לא נאמר רק טוב לבד כמ"ש טוב ד' לכל ולא טוב מאוד וע"כ כי על מי שהוא טוב בשלימות נאמר בו רק טוב ועל שאינו טוב בשלימות נאמר בו כי טוב מאוד לומר שהוא טוב הרבה וממילא נשמע שיש בו קצת רעה רק שיש בו הרבה טוב ולזה כאשר נאמר שראה השי"ת המציאות כי הוא טוב מאוד מורה על זה שיש בו גם כן קצת הרעה וחסרון ולזה אמרו בש"ס כי הוא המות כמאמר בחינת עולם ולא מצאתי בו חסרון רק המות והוא ההעדר הכרוך בעקב כל חי. וזהו כוונת גם כן כאן בהא דגדול מה שנאמר באיוב כי הבעל עקידה כתב דכל הדברים יש לתאר ע"ש התכלית ולזה סתירת זקינים בנין ע"ש התכלית ומפרש הא דכתיב ועתה בתתך אתנן לכן זונה יקרא שמך כי יש זונה האוהבת עצם הזנות ויש אשר אינה עושה הזנות רק בשביל האתנן ולזאת לא יקרא זונה רק נבלה ולזה אמר הכתוב ועתה בתתך אתנן לכן נקרא זונה שמך עכ"ל והנה אברהם אבינו ע"ה הי' ביטול המציאות וכל מעשיו לא היה עושה רק בשביל יראת השם כי ודאי שיש אדם שהוא ישרן גדול בטבע ושונא גזל ואפילו מבין העכו"ם ימצא כך אבל אברהם לא היה עושה רק מיראת השם כי תמיד היה יראת ד' על פניו וכמ"ש הכתבי האר"י ז"ל בהא דעתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת וכו' כי אפילו הפרשה משחיטת בנו שהוא דבר טבעי לא עשה רק