מילי דאגדתא ושו"ת נב

ממי נוטלה וכו'. שיש בזה הרבה תמיהות א' דאמר ר"י רמי דמשמע שהכתובים סותרין זה את זה ולבסוף לא מקשה רק שני צדקות הללו למה דמשמע דלא מקשה רק שהוא מיותר ולא סתירה ב' כיון שמוכיח איזהו מצילתו מדינה של גיהנם ממילא מוכח דהכתוב השני הוא מצילתו מדינה של מיתה משונה ג' דמעיקרא דמקשה איזהו שמצילתו מגיהנם מקשה איזה קרא מיירי מזה כדמוכח מהא דמשני האי דכתיב ביה עברה וכי מקשה איזהו שמצילתו ממיתה משונה ומשני נותנה ואינו יודע למי נותנה כו' משמע דהקושיא היה איזה צדקה מצילתו ממיתה משונה ד' הא הצדקה שמצילתו מגיהנם ודאי דצריכה להיות חשובה ביותר מהצדקה שמצילתו ממיתה משונה והצדקה שנותנה ואינו יודע למי נותנה היא החשובה ביותר מכל הצדקות:

ולתרץ כל זה נראה דהנה יש שלשה מיני צדקות א' חיובית. דהיינו לעשר מכל הריוח שיהיה לו כדדריש בסיפרי הובא בתוספת. ב' צדקה שאינה חיובית רק שיש מצוה אם נותנה. ג' צדקה אסורה דהיינו יותר מחומש כמו שאמרו חז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש [אמנם לפעמים יש חיוב יותר מחומש כמו שיתבאר לקמן]. ולפי זה אתי שפיר הכל דר"י הקשה שני קושיות א' שהכתובים סותרים זה את זה דכתוב אחד אומר לא יועילו אוצרות רשע דמשמע דאוצרות שאינן אוצרות רשע רק שאצר בצדק מועילין והכתוב השני אומר לא יועיל הון ביום עברה דמשמע כל הון אפילו שאספו בצדק וביושר אינו מועיל ב' הקשה שני צדקות הללו למה וע"ז משני אחת שמצילתו ממיתה משונה ואחת שמצילתו מדינה של גהינם והיינו שיש שני מיני צדקות אחד שהיא חיובית דהיינו מעשר דכתיב עשר תעשר והשניה דהיינו עד חומש שאיני חייב רק נדבת לבו וביותר מחומש איכא איסורא והנה הצדקה שהוא חיובית אין בה כח רק להצילו אם נתחייב באיזה עון מיתה משונה הצדקה מצילו דאין הפרש בין צדקה חיובית שהוא מצות עשה לשאר מצות עשה דאמרו חז"ל דאין מצוה מכבה עבירה והצדקה שנותן יותר מחיוב דהיינו עד חומש מצילו אפילו מדינה של גהינם ועל זה אמר איזהו שמצילתו מדינה של גיהנם ומשני זה שכתוב בה עברה והיינו הכתוב דלא יועיל הון ביום עברה והון נאמר גם כן על תורה ומצות כמו שדרשו חז"ל והובא ברש"י על הכתוב ורועה זונות יאבד הון זה הונה של תורה וזהו שאמר לא יועיל הון ביום עברה כלומר כי תורה ומצות אין מצילין מדינה של גהינם אם עבר עבירה שחייב בה גהינם כי אין מצוה מכבה עבירה רק צדקה יש לה כח יותר להציל אותו מדינה של גיהינם וע"כ צדקה שאינה חיובית דהיינו הצדקה שיתן עד חומש דהצדקה שהוא חיובית לא עדיפא משאר מצות שאינן מצילין מיום עברה אבל הכתוב השני דאמר לא יועילו אוצרות רשע וע"כ האי אוצרות רשע דקאמר לאו היינו מה שאוצר בגניבה וגזילה דע"ז לא שייך לומר לא יועיל דהם מזיקין ואת נפש בעליו יקח כמבואר במשלי א' אלא ע"כ האי אוצרות רשע דקאמר היינו שמבקש טצדקי לפטור עצמו ממעשר כמו שאמרו חז"ל (ברכות דף ל"ה) עכשיו מכניסין דרך גגות וחצירות לפטרו ממעשר וזה גם כן נקרא רשע וכן אמרו בפיאה פרק ז' משנה ג' המניח את הכלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר הרי הוא גוזל את העניים ולכך אמר לא יועילו אוצרות רשע דהיינו מה שבקש טצדקי לפטור עצמו ממעשר לא יועילו ועל זה אמר צדקה תציל ממות היינו כשנותן צדקה החיובית מצילו ממות והיינו ממיתה משונה דממיתה