מילי דאגדתא ושו"ת נא

פרק אלו עוברין משמע דגבאי צדקה עדיפי ממלמדי תינוקת. והוא דחוק דהא ע"כ עיני רואות שהכוכבים מאירים והרקיע אינו מזהיר. ועוד מה שייכות דגבאי צדקה לדיין שדן דין אמת איזה יותר יש ביניהם ומה ענין לדמותם לזוהר הרקיע וכן מה ענין מלמדי תינוקת לכוכבים לכן נראה דלשון זוהר נאמר על דבר שאין לו שום גוון כמו הזכוכית שקוראין אותו המחקרים היולי לקבל כל הצורות שעומדים לנגדו אם שחור מראים שחור אם ירוק ירוק מה שאין כן דבר שיש לו איזה גוון שוב לא יכול לקבל איזה גוון אחר ולזה מדמה הדיינים וגבאי צדקה לזוהר הרקיע כי הדיין מלבד שצריך לדקדק שלא יהיה נגד הד"ת צריך גם כן לדקדק שלא יהיה דין מרומה ולכך צריך לחקור אחר כל דיבור הבע"ד להכיר מדבריו אם שקר אמר או אמת ולזה צריך שלא יהא בדמיונו שום גוון לנטות על איזה צד שאז יכול להכיר תוכו של כל אחד ואחד וכן הגבאי צריך לדקדק על החלוקה למי צריך ליתן יותר בלי שום נטיה. וכיון שאין שים גוון בשכלו מדמה אותו לזהר הרקיע וקורא אותן משכילים שצריכין להשכיל מה שבלב חבירו ומצדיקי הרבים ככוכבים וכו' קורא למלמדי תינוקת וממשיל אותן לכוכבים שהן מאירים לאחרים ובזה מיושב הכל ושוב לא קשה קושית התוספות גם כן ודו"ק

שם זכה הלא פרוס לרעב לחמך לא זכה וענים מרודים תביא בית כו' אמר מר עוקבא אף על פי כן נחשב לצדקה דכתיב ונוגשיך צדקה. לכאורה תימה דהא לקמן אמרינן שביקש ירמיה אפילו כשמבקשים לעשות צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים. ונראה הכוונה דעיקר הצדקה היינו כיון שהמס שמטיל המלך על כולם מקילין על העניים ונוטלין העול של העניים על העשירים אף שמדינא גם כן הוא כך מכל מקום נחשב הוא לצדקה

שם וילבש צדקה כשריון מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לחשבון גדול וכו' ר"ח אמר מהכא כבגד עידים כל צדקותינו מה בגד זה כל נימא ונימא מצטרפת לחשבון גדול וכו'. נראה דכוונת השני משלים אלו דהנותן צדקה לשמה מדמה אותו לשריון שכמו שהשריון הוא דבר המגין כמו כן צדקה כזו מגין מן היסורין כדכתיב וצדקה תציל ממות ואמרינן לקמן שצריך דוקא נותנה ואינו יודע למי נותנה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה. אבל הנותן צדקה שלא כדינא שאינה מצלת כדמשמע התם מדמה אותה לבגד עידים דכמו שבגד עידים מכל מקום מלבוש הוא הכא נמי צדקה כזו חשוב על כל פנים כבגד עידים וכשאין עושה כלל נחשב מערטילאי ממצות צדקה

שם כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה. נראה הטעם דאלו היה מאמין שהכל בא מהקדוש ברוך הוא ודאי שהיה נותן כדאמרינן תן לו משלו שאתה ושלך שלו ועל כרחך שחישב כוחי ועוצם ידי עשה את כל החיל הזה ולכך חשיב כאילו עובד עבודה זרה

שם רבי יוחנן רמי כתיב לא יועיל הין ביום עברה וצדקה תציל ממות וכתיב לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות שתי צדקות הללו למה אחת שמצילתו ממיתה משונה ואחת שמצילתו מדינה של גיהנם ואיזהו שמצילתו מדינה של גיהנם האי דכתיב ביה עברה דכתיב יום עברה היום ההוא ואיזהו שמצלת ממיתה משונה נותנה ואיני יודע למי נותנה נוטלה ואיני יודע