מילי דאגדתא ושו"ת נ

לידה ובודאי בדברים הטבעים התלוים בחומר הוי זקנה ולכך מביא ראייה מואברהם זקן בא בימים שמשם ראייה שהשכל נתחזק בזקנה מחמת שיש השארה לנפש. מדכתיב ואברהם זקן בא בימים דלכאורה הוא שפת יתר דמה בא להשמיענו דכיון שהוא זקן ודאי שבא בימים אלא להורות זה דהנה הרבה פעמים בתורה נקראין החכמים בשם זקנים כמו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים שפרשו אל החכמים וכן אמרו בש"ס זקן זה קנה חכמה. ולזה אמרו זקן בא בימים להורות כי החכמה שלו שכל שנתרבה הימים נתרבה השכל יותר ומה שלא הביא ראייה מואברהם ושרה זקנים באים בימים דשם נכתב אצל דברים הטבעים מעניני הטבעים ובודאי דלשון זקן מורה שבעל זקנה טבעיות היינו שבאו בימים כאלו עד אשר חדל להיות לשרה אורח כנשים כו' מה שאין כן הכא דמיירי בעניני נשואי יצחק שצריך להיות לזה עצה וחכמה מפרש זקן לשון חכמה ובזה יתרצו כל הקושיות למעיין בעזרת השם יתברך

שם עד יעקב לא הוי חולשא בעי רחמי והוי חולשא דכתיב ויאמר ליוסף הנה אביך חולה. ויש לדקדק א' דמהיכי תיתי לא היה החולשא לחומר וכי מעשה ניסים היה. ב' והלא ישמעאל היה חולה מקודם. ג' קושית התוספת בבבא בתרא על הא דאמר מרגליות טובה היה תלוי בצוארו של אברהם אבינו שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא תראנו משם. ד' הא אין צריך להביא ראייה רק על שמקודם לא הוי חולשא כי על מה שהוא עכשיו החוש מעיד ומה מביא ראייה מקרא זה הא מכאן אין ראייה רק על מה שהוא עכשיו חולה. לכן נראה דהנה ידוע שיש יסורין של אהבה כדכתיב כי את אשר יאהב ד' יוכיח וכתיב וד' חפץ דכאו החלי כמבואר בברכות. ועוד אמרו שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה. אבל האפיקורסין מכחישין בכל זה כמאמר טורנסרופוס הרשע בבא בתרא פרק ראשון שאמר אם אלקיכם אוהב עניים למה אינו מפרנסן. וזה אמרם עד יעקב לא הוי חולשא פירוש לא היו מאמינים שיש מעלה לחולשא לומר שמי שמתייסר הוא מאהובים של הקדוש ברוך הוא וכשבא יעקב היו רואין שיש מעלה לחולשא מדכתיב ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויקח שני בניו לברכם אף שבודאי כבר ברכם יעקב כמה פעמים בתוך אותן י"ז שנים שהיה במצרים א"ו משום שהיה חולה והשכינה מראשותיו ויש אז מעלה להברכה יותר ועינינו רואות דיש מעלה לחולשה

שם עד חזקיהו לא הוי חולה דאתפח. והוא תמוה דהא ישמעאל חלה ואיתפח וגם הוא נגד הטבע, ונראה דזה גם כן מענינים האלו דהנה ידוע שלפעמים הקדוש ברוך הוא מייסר את האדם כדי לעוררו בתשובה כי לא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו כי זה חסד הבורא ולא היו מאמינים בזה עד שראו בחזקיהו שהיה חלה אח חליו אשר ימות בו ועשה תשובה ונתוספו ימים על ימיו אז האמינו גם בזה

מסכת בבא בתרא

פרק השותפין והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד כזוהר הרקיע זה דיין שדן דין אמת לאמיתו וגבאי צדקה ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקת וכתבו התוספות וז"ל אור"י דצריך לומר דרקיע מזהיר טפי מכוכבים דהא בסוף