מילי דאגדתא ושו"ת מו

אחד בלול מכמה הלכות מעשים ובודאי דעדיף ממעשה פרטי שהרי לימוד זה מביא להרבה מעשים כן נראה לפענ"ד. ליישב

פרק שור שנגח את הפרה שאל ר' חנינא בן עגיל את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהן כי טוב ובדברות אחרונות נאמר בהן כי טוב ופירש"י גבי כיבוד אב דכתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך אמר ליה עד שאתה שואלני למה נאמר בהן טוב שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו שא"י אם נאמר בהם טוב כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהי' רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי בהגדה אזיל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אלא כך שמעתי א"ל שמואל בר נחום הואיל וסופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל. והוא תמוה הרבה א' דגברא רבא כר' חייא בר אבא לא ידע מאי מקרא כתוב ב' דא"כ ח"ו פסק האריכות ימים מישראל ג' מפני מה לא אמר בלשון המקרא לא נאמר למען ייטב לך גם תמוה כל השינוים שבדברות הראשונות לאחרונות ולהבין מה שאמר שמואל שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו והאבן עזרא בפרשת שמות הרגיש כבר בזה ליישב בדוחק עיין שם

וליישב זה נראה דמה ששאל לו מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהן טוב ולא אמר שמקשה מפני מה לא נאמר למען ייטב לך כלשון הכתוב. לזה נראה דהנה ידוע המחלוקת דחכמים אמרו שכל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו שמפרש למען ייטב לך בעוה"ז ור' יעקב פליג וסובר דלמען ייטב לך ליום שכולו טוב ולעולם שכולו ארוך והיינו לעולם הבא שעולם הבא נקרא טוב. ולזה הקשה לו שהסוברים כר"י מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר טוב כלומר מפני מה בדברות השניות קורא עולם הבא עולם טוב ובדברות הראשונות אינו קורא בלשון טוב. וזה תמיה גדולה והשיב לו שא"י אם נאמר טוב שא"י אם הפירוש למען ייטב לך נאמר על עולם הטוב ואפשר דהלכה כרבנן דייטב לך כפשוטו ואז לא יקשה כמו שאבאר והלך אצל ריב"ח וא"ל שסופן להשתבר דהנה אם נפרש כפשוטו למען ייטב בעולם הזה לא קשה דבע"ז דף ד' אמרו דבקרא (דברים ה') למען ייטב להם ולבניהם עד עולם טובה הוא דהוי הא מיתה איכא והיינו שבשכר קבלת התורה הובטח להם טובה בעולם הזה וזה שאמר אני אמרתי אלקים אתם מ"ט אכן כאדם תמותון היינו שבעשיית העגל פסק הטובה שהובטח להם ולפי זה בדברות הראשונות שנכתבו קודם שעשו את העגל שכבר הובטח להם טובה בשכר קבלת התורה ואם כן למה יש להבטיח טובה על מצוה פרטיות של כיבוד אב ולא קשה רק על דברות האחרונות שהרי התורה כולה היה כתובה לפניו במרום ומפני מה כתובה בדברות האחרונות למען ייטב כיון שכך היתה כתובה לפניו במרום קודם שעשו את העגל ועל זה השיב לו מפני שסופן להשתבר כלומר שהידיעה והבחירה אמת וכיון שידוע שסופן להשתבר וחס ושלום פסקה טובה מישראל שכבר אבדו הבטחה שהובטח למען ייטב להם ולבניהם. ולכך הוצרך להבטיח בדברות האחרונות טובה על מצות פרטיות ואריכות ימים הוצרך גם כן להיות בדברות הראשונות שהרי מיתה היה אף קודם שעשו העגל. ובתירוץ זה אתי שפיר כל השינוים שמצינו בין דברות הראשונות לאחרונות שקודם שעשו את העגל בקבלת הראשונות ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עד שאמר אני אמרתי אלקים אתם ובטל יצה"ר מהם וכשעשו העגל חזר זוהמתן ואלו הן השינוים שבין דברות