מילי דאגדתא ושו"ת מה

נפשו וחדל לעולם נמצא יסורין של רבי היה מעורר ענווה בלב כל אדם ולזה אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא כלומר כי ממני גם כן יכולין ללמוד כל העולם שאין להם במה להתגאות שהיה לו גם כן תורה וגדולה במקום אחד שהיה נשיא כמ"ש משמת רבה מלך רב יוסף ונעשה בעל יסורין גדול ונעשה סגי נהור וסומא חשיב כמת ועוד שחלה ושכח תלמודי ובכל פעם הזכיר לו אביי ואמר ליה רבי לא כך שנית ואין לך צער ושפלות גדול מזה: ולזה שממנו ג"כ יש ליקח ראייה להיות עניו שאין לאדם במה להתגאות לא ששיבח עצמו חס ושלום בעניו וכן הוא הפירוש של יראת חטא דכל יסורין של רבי היה על חטא קל שעשה וממילא היה לכל העולם יראת חטא ולזה אמר רב נחמן לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא שהיה יודע בעצמו שגם כן נענש על חטא קל. ובזמן הזה ודאי דיכולין ללמוד שרואין כמה עשירים שנפלו לשאול תחתיות ואין לך דבר שמחזיר למוטב רק כשהן מעונין ומדוכין ביסורין ורוב טובה הוא דבר המחטיא את ישראל שהרי מרוב זהב עשו את העגל וכל המידות הרעות באות מזה מהשפעת רוב הטובה בגאות ורכילות ולשון הרע באמרם מי אדון לנו כי העניים מחמת שלבם נכנע יש יראת אלקים בלבם ועשיית הרע הוא המביא הרע לעולם

מסכת בבא קמא

פרק ארבעה אבות וכבוד עשו לו במותו וכו' אלא שהניחו ספר, תורה על מיטתו ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה וכו' אמר לו אפילו קיים אמרינן לימד לא אמרינן והאמר מר גדול תלמוד תורה שהלימוד מביא לידי מעשה לא קשה הא למיגמר הא לאגמורי. תוספות וקשה לרבינו תם ואדרבה בסוף פרק קמא דקדושין דייק מהכא דתלמוד עדיף וכו' ונלע"ד לתרץ כי בודאי כשמשבחין דבר אחד מחמת שמביא לידי דבר אחר ודאי דהדבר אחר הוא חשוב יותר כמו שחשיב זריזות מביא לידי זהירות וחשיב עד רוח הקודש ובודאי דרוח הקודש הוא חשוב יותר מכולם וכן אם יאמר אדם מאה זהובים חשובים מאוד דיכול לקנות בעדן אבן טוב מורה הלשון דאבן טוב חשוב יותר דהא מכח זה מחשיב המנה. אמנם אם יאמר מאה מנה חשובים מאוד דיכול לקנות בעדן מאה אבנים טובות נהי דמורה הלשון דמאה אבנים טובות חשובים יותר מכל מקום מורה גם כן שמאה מנה חשובים יותר מאבן טוב אחד ולפי זה אתי שפיר דהנה בכאן לכאורה קשה דלפי הס"ד דקיים אמרינן לימד לא אמרינן דהיינו לימוד של עצמו כדמוכח מדברי התוספות ולכאורה תמוה מאוד דהא תלמוד תורה הוא אחת ממצות עשה וכיון דאמרינן קיים זה כל מה שכתוב בזה על כרחך קיים גם כן מצות עשה של תורה שנאמר בה והגית בה יומם ולילה ולמה לו להקשות מהא דתלמוד מביא לידי מעשה וע"כ צריך לומר דלומר למד כל מה שכתוב בזה דהיינו שלמד כל התורה כולה הוא שבח יותר גדול מקיום כל התורה לפי הס"ד ושפיר אמר דלמד כל מה שכתוב לא אמרינן רק לחזק ועל זה מקשה שפיר דהא קיום כל התורה עדיף מלמד כל התורה דהא אמרינן גדול תלמוד תורה שמביא לידי מעשה אלמא שמעשה הקיום של כל התורה עדיף מלימוד כל התורה משא"כ בקידושין שנחלקו אם תלמוד גדול או מעשה גדול ע"כ אי אפשר לומר דפליגי לענין נתינת שכר של הקב"ה דזה דמי לתא דמקשה בכל מקום הילכתא למשיחא וכן אי אפשר לומר דפליגי איזה גדול דמביא לידי מעשה וכיון דמעשה הוא רק מעשה פרטי וידוע שתלמוד דף