מילי דאגדתא ושו"ת לד

הוכיח אותם הכל בשם ע"ז וזה אומרו וכי תאמרו על שאני מוכיח אתכם בעון ע"ז אחרי הבעלים לא הלכתי לזה אומר לכם שצדקו דברי כי ראה דרכיך בגיא שעבדת ע"ז ומאין הי' לך זה כי בכרה קלה פי' כאשר נתבכר העבירה משרכת דרכי' וכיון שדרכך כן אני מוכיח אתכם בע"ז ואמר עוד פרא למוד מדבר באות נפשה כי ידוע כאשר ירצה ללמד פרא צריך להכניסו ליישוב בכדי שיהי' לבו נכנע כי כלבא בלא מתי' כו' וכן גבי סבי דבי אתונא כשלקחו עפר שלהן היו מעיזין ולכן צריך להכניסו לישוב ולזה אמר הבחינה שלכם היא כעין בחינת פרא למוד מדבר דהיינו שלומדין אותו במדבר במקום גידולו אשר באות נפשו שאפה רוח דהיינו כששואב האויר של מקום גידולו תאותה מי ישיבנה

בש"ס ב"ק דף נ"ח אמרינן האי מאן דקץ כופרא מאי משלם אמר לי' משלם דמי כופרא והא הוי תמרא אלא משלם דמי תמרא א"ל והא לאו תמרי שקיל מיני' אמר לי' אימר לן את א"ל בששים והיא תמי' א' מה קבעו לי' דוקא בכופרא דהיא דקל והא שאלה זו הי' יכול לשאול על כל האילנות שלא גדלו עדיין ב' דאמר לי' משלם דמי כופרא ואקשי לי' הא הוי תמרי מאי קשה לי' הא השומא היא כפי מה ששוה למוכרו והקונה כופרא ודאי יודע שיגדלו עלי' תמרים ומשלם לפי שווי' דהא כל השומות הן כמו שהיא עכשיו דהא כשהיזק בהמות ג"כ יש לומר שעתיד לגדל הרבה ולדות ג' כשחזר בו ואמר משלם דמי תמרי הקשה לו להיפך הא לאו תמרי שקיל מיני' מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר ז' כשאמרו לו אמור לן את א"ל בששים פרש"י דשמין בין ששים אילנות כמה היא שוה ואם חיסר אחת כמה הן שוין ואותו הסך הפחות משלם והתשלומין מעט מחמת זה א"כ במה יתרץ הקושי' שהקשו מעיקרא דהא מעיקרא כשאמר לו משלם דמי כופרא היינו הדקל בפני עצמו הקשה להו הא הוי תמרא דהיינו דמסתבר לי' שצריך לשלם יותר ואח"כ הפחית התשלומין יותר ובזה יתורץ לו הקושי' שהקשה אתמהה ונלפענ"ד דברי אגדתא אלו דברי מליצה הן דהנה ידוע שהצדיקים נמשלו לתמר כדכתיב צדיק כתמר יפרח וידוע שהצדיקים נתפשים בעון הדור ולזה שאלו לי' האי מאן דקץ כופרא היינו דקל נערה כלומר צדיק שהוא עדיין רך בשנים כשמת בעון הדור מאי משלם דהנה ודאי כשצדיקים נתפשים בעון הרשעים יש על הרשעים ג"כ עון על מיתת הצדיקים שנתפשו בעבורם לזה שאל לו מאי משלם כלומר איזה עונש מגיע עליהם א"ל משלם דמי כופרא כיון שעדיין לא סיגל הרבה תורה ומע"ט ועל זה הקשו לו הא הוי תמרי כלומר אלו לא הי' מת אפשר שהי' מסגל עוד תורה ומע"ט ולכך חזר בו ואמר דמי תמרי חזר ושאל לו הא לאו תמרי שקיל מיני' כלומר הא הבחירה חפשית ומי יודע מה שיהי' אח"כ ועל זה השיב לו בששים כלומר דהנה העונש המגיע לרשעים בשביל מיתת הצדיקים אינו בשביל שהפסיד הצדיק שאינו יכול לסגל עוד תורה ומצות דודאי אם הי' מחמת זה הי' משלם דמי תמרי היינו מה שהפסיד להצדיק במיתתו עפ"י ידיעת הבורא דהידוע היא אמת רק שהצדיק אין לו הפסד בזה כדכתיב מתוקה שנת העובד אם מעט אם הרבה עיין ברש"י שם רק העונש היא לרשעים דכל שיש יותר צדיקים בעולם יותר מתרבה השראת השכינה בישראל ומחמת הצדיקים נתמעט ומחמת זה יש עונש על הרשעים שממעטין השראת שכינה בישראל וזהו שהשיב לו בששים דהנה בשה"ש בקרא הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה פרש"י היינו ששים ריבוא מישראל