עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מילי דאגדתא ושו"ת

מילי דאגדתא ושו"ת כט

Mile da-agadeta u-sheelot u-teshuvot 29 · מילי דאגדתא ושו"ת · free full Hebrew text

Open in the reader →

ארי' תמה ע"ז דמה ענין זה לטבריא להקרא רקת הלא על כל פושעי ישראל נאמר שהם מלאים מצות ולדעתי נראה שבאמת נקרא רקת על שלא הי' דרים שם באותו זמן רק אותן שאינן בני תורה ונקרא רקת ע"ד ריקנין שהיו דרין בתוכה ולא הי' קשה לו למה נקרא שמה רקת שידע הטעם רק שהי' קשה לו לקרא על גנאי ומשני שאין זה גנאי שאף אותן שאינן בני תורה מלאים מצות הם היוצא ל"מ שרקת נקרא ע"ש ריקנין וכן ראוי לומר עלינו להקרא בשם רקת שנתרוקנו עכשיו מלומדים ולא נשאר אף חלק עשירי מערך הלומדים שהיו אז פה ולכך י"ל אוי נא לה אמרה רקת אבדה כלי חמדתה כי כלי חמדה הי' לנו שאנו היינו מתפארים בגדולים שלנו ונאבד מאתנו וכן במיתת ר' עזריאל הגאון מלובלין מלבד שיש להספיד על מיתת הצדיקים יש להספיד על אבדת התורה ובפרט בזמן הזה שנתמעט התורה ומלבד מה שראוי לנו להעריך הספד על מיתת הגאונים הצדיקים כאלה יש ג"כ להעריך הספד על מיעוט כבוד התורה כי מקדם הי' נאמר וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע משא"כ עכשיו שהתורה מתמעטת ואין מתרבה כי אין שום אדם שישיא בתו לת"ח או להחזיק בידו ת"ח וזה העונש מחמת שממאסין לת"ח לוקחין מהם ת"ח וכמ"ש הבינה לעתים אם בחוקותי תמאסו אף אני אעשה לכם שהקב"ה עשה זאת לכם שלא תוכלו לעשות חקותיו וזה מאמר ירמי' אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל היינו שאין ת"ח שנמשלו לענבים ואין צדיקים שנמשלו לתאנים מטעם שהעלה נבל והיינו המחזיקים אפסו פסו ואתן להם יעברום כלומר שהצדיקים שנתנו להם יעברום מעבירין אותם מן העולם ובזה פירשתי הכתוב איכה יועם זהב ישנה הכתם הטוב כלומר שנעשה כהה צדקתו של יאשיהו ואין הקב"ה כו' והיא הטעם משום דתשתפכנה אבני קודש שאמרו במדרש אלו ת"ח דמפקין לפרנסתיהן והיינו שאין מי שמחזיק בידם וע"ז אמר מיכה אללי לי כי הייתי כאוספי קיץ כעוללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי מתאנן על העדר ת"ח והצדיקים כי ת"ח נמשלו לאשכול איש שהכל בו כי אף אם לא אלמן ישראל והבטיחנו השי"ת כי לא ימושו מפיך מ"מ אין אשכול לאכול דהיינו האשכולות איש שהכל בו בטלו וכן הצדיקים רק כתאני קיץ שלא נגמרו כל צורכן כי הצדיקים שבדורינו נלקחין קודם הזמן בחטאינו ונגד זה אמר בכורה אותה נפשי וכן אמר ישעי' ונותרה בת ציון כעיר נצורה לולי ה' צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו ולעמורה דמינו שקשה שאצל כסדום אמר היינו ואצל עמורה אמר דמינו וגם הכפל קשה וגם קשה שאין זה ענין כלל לומר אם לא נשאר היינו כסדום שהוא כמ"ש אם לא הי' נשאר לעני זה מעט הכמות לא הי' נשאר לו כלל דפשיטא אם לא הי' נשאר לו לא הי' לו כלל לכן נראה בכוונתו ששריד היא כינוי לצדיקים כמ"ש לשרידים אשר ה' קורא ולזה אמר שבת ציון היתה נשארה כעיר נצורה לולי ה' כלומר שהיתה בת ציון נשאר כעיר נצורה שלא הי' נשאר בציון שום צדיק סועד ומגין לולי ה' צבאות ברחמיו הותיר צדיקים כי מחמת גודל עונותינו לא הי' ראוי שישאר אף אחד כמעט כסדום היינו נתייחס על סדום דכתיב בהרבה מקומות כחטאת סדום וכתיב חטאת סדום עני ואביון לא החזיקו וכן הי' חטאתינו כדכתיב ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום זכו נזירי' משלג כלומר אותם שהיו צדיקים גדולים כשמשון אשר הי' נזיר אלקים מבטן צחו מחלב הבעלי תשובה גמורים כחלב שדם נעכר ונעשת חלב והם היו זכו