מילי דאגדתא ושו"ת כח

נשמת הילד אמר למה זה אני צום וגו' ור"י סובר דאפילו אחר שבירת כל גופו מותר להתאנח כי לעולם יבקש אדם רחמים עד זיבולא בתרייתא היוצא לנו מזה דבחורבן בהמ"ק מותר להתאנח בפני רבים מחמת שהצער מגיע נשמה ולפ"ז מכ"ש על מיתת צדיקים דקשה סילוקן של צדיקים יותר מחורבן בהמ"ק ראוי לעורר קינה והספד כי מעי מעי אוחילה קירות לבי הומה על כי שבר על שבר נקרא במיתת שני צדיקים בשנה זו האחד הלא הוא הגאון מו"ה דוד אבד"ק דרעזדען והשני הגאון מו"ה עזריאל אבד"ק לובלין שידוע ששניהם היו גאונים וצדיקים מפורסמים לבי לא אחריש יש ומהראוי הי' להרים קול לעורר הבכי הגם שאין אני מהכת המעוררים שיכולים לעורר בקולם הבכי אך סמכתי על הכתוב בירמי' ט' קראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבאנה ותמהרנה ותשאינה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים שקשה שותבואנה הראשון בסגל והשני בקמץ ופי' האלשיך שיש מקוננות שקולם נאות ועורר הבכי ואינן יכולין לסדר לשון קינה ויש שיכולין לסדר לשון הקינה ביפוי לשון לעורר הבכי ואותן נקראים חכמות והנה החכמות צריכין היכי דאין הצרה ידוע כ"כ והחכמות מבררין הצרה משא"כ כשהצרה משברת כל לב ואין צריך לחכמות רק למקוננות ולזה אמר קראו למקוננות כי המה מצויות ושכיח שיבואו ואל החכמות ותבואינה מלשון ביאת השמש כלומר שלא יהי' כלל כי אין צריכין להם כי תיכף כשתשאנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה וכן הוא בהספד זה כי הוה על הוה בא דודי ירד לגנו ללקוט שושנים שני צדיקי וגאוני עולם

בגמרא אמרינן כשמת ר' אבוהו נחותי עמודי דקיסרי מיא ופיר"שי דמעה והכוונה כי על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים יאמר זה למליצה כי לפעמים יש צדיק אשר עוסק רק בתורה ומרבה ישיבה ועל מיתתו ראוי לומר ספדי התורה כי חיללה תפארתך ורק עמוד התורה יש לבכות על זה ויש צדיק אשר כל עסקו הוא רק בג"ח ובמיתתו אין מתעורר להחזיק בזה וע"ז י"ל שעמוד של גמ"ח בוכה על מיתתו וכן יש צדיק המעורר לעבודת הבורא ית' וליראתו המוכיח תמיד להעם ובמיתתו יש לומר שעמוד העבודה בוכה עליו וכשמת ר' אבהו שהי' שר התורה ועשיר גדול וצדיק גדול והי' כח בידו לכוף העשירים לצדקה ועבדות ויראת השם ממילא במותו בא קילקול לכל העמודים ואמר על דרך המליצה שכל העמודים בכו וכן אנחנו יש לנו לומר במיתת הצדיק הזה שכל עמודי העולם תורה ועבודה וג"ח שהי' לומד עם תלמודים והי' בעל אגדה שהי' ממשיך לב העולם באגדה לעבודת ה' ויראתו וכן עמוד של גמ"ח שכל דברים טובים יצאו ממנו וכמעט אין דבר טוב פה שהוא לא הי' הגורם ע"ז ואף הדברים הטובים שאחרים התנדבו כגון הדבר טוב שהיא הכנסת כלה ושאר דברים הוא הי' הגורם וכולן ראוי להקרא על שמו והענוה היא גדולה מכולן ועליו ראוי לומר כמ"ש על יהושפט מלך יהודא (מכות כ"ז) ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט כשהי' רואה ת"ח הי' מחבקו ומנשקו כך הי' הצדיק הזה שהי' מחבב ת"ח כנפשו ממש ומחבקם ומנשקם ועליו ראוי לומר בנות ישראל אל שאול בכינה המלבישכם שני עם עדנים לכך לן יאות למבכה לן יאות למספד כי נתגדל בקהלתינו וכמ"ש במגילה כד שכיב ר' זירא ספדו לי' הכי ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גדלה שעשועי' או נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה ואמרו במגילה למה נקרא שמה רקת שאפילו ריקנין שבה מלאה מצות כרימון ובשאגת