מילי דאגדתא ושו"ת כז

הא ודאי ששובר כל גופו וע"כ דפלוגתיהו אי האנחה שוברת כל גופו או חצי גופו ואף שהשמועה אינו קשה כ"כ א"כ מאי מייתי ר"י ראי' מהא דכתיב על שמועה כי בא ונמס כל לב הא שם שבירת כל הגוף משום השמועה הוא ולא משום האנחה ג' דאמר ממתנים קא מתחלא הא ודאי שנשבר כל גופו כששמע הנביא השמועה מפי הקב"ה וא"כ בשעה שאמר לישראל כך כבר נשבר כל גופו משעת ידיעה ואמאי אמר לו שיאנח רק בשבירת מתנים לעיניהם וליישב זה נראה מקודם הענין של מתנים שבכתוב ובש"ס קורא אותו חצי גופו וגם מה שקשה שאמר והי' כי יאמרו על מה אתה נאנח למה הי' לו להמתין עד שישאלו הי' לו לומר תיכף בשעת האנחה ולכך נראה דהנה בלשון הנביא חולק תמיד הגוף לשנים כענין שאמר יחזקאל ממראה מתנים ולמעלה וכו' ולדעתי הוא שם המושאל כענין שאמר יחזקאל (כ"ט) והעמדת להם מתנים ופי' התרגום יונתן ולא תהי' להם לבית סמכין כי עיקר הגוף הן הראש והלב והמתנים הן סמכי הגוף ולזה הושאל להסמכין שם מתנים וכן ומחץ מתנים קמיו היינו שלא יהי' להם עוזר וסומך והשתא נבוא אל הביאור דלכאורה יפלא לצוות להיות נאנח הא אמרו חז"ל סמא דיסורים קיבולא ואדרבא יתכן להודות לה"ית ולברכו על הרעה כמו על הטובה אמנם הוא כך הנה אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה ומקודם מיפר עצתם שלא יהי' להם עוזר וסומך שיראו בעצמם שאין להם על מי להשען רק על אבינו שבשמים אולי ישיבו בשברון מתנים וזה פי' הכתוב ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים כלומר בעבור שברון מתנים דהיינו כשתאמר להם שיהי' להם שברון מתנים תאנח שישבר עוצם וכח סמיכתן ומסיים והי' כי יאמר אליך על מה אתה נאנח הלא הנביאים אומרים לנו שלום ואז יחרה אפי ותוכל לומר להם השמועה ששוברת כל הגוף כי אז בודאי תבוא כל הרעה כמו שאמר הנה באה ונהיית ובזה איש מחלוקת רב ור"י בפי' הכתוב דרב סובר שהאנחה שנאמר לו מקודם לא הי' רק על שבירת מתנים שעדיין יש לו תקנה כי על דבר שאין לו תקנה אין להתאנח והנה ודאי שכל אדם שבא עליו יסורים מחויב לקבל באהבה כמבואר בגיטין דאמרינן התם השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וא"כ הי' אסור מן הדין לאנח על הצרות דהאנחה אינו בגדר שמחה אך כיון שאמר בש"ס שצרך להודיע צערו לרבים שרבים יבקשו עליו רחמים וא"כ מכח זה מותר להתאנח לפני רבים כדי להודיע צערו לרבים ולזה סובר רב שרק באופן זה מותר להתאנח משא"כ כשידוע שנגזר הגזירה בשבועה שהיא בעיניו כמייאש וכלא כבר נשבר כל גופו שאין לו תקנה ח"ו דאז אסור לאנח בפני רבים כש"ה ישב בדד וידום רק כשנשבר חצי גופו דהיינו מתנים דהיינו העוזרים והסומכים וכמ"ש ליחזקאל האנח בשברון מתנים ור"י סבר דאף אחר שהוא בעיניו כמתייאש שבדעתו כבר נשבר כל גופו ואין לו שום תקנה מאחרים ג"כ מותר לאנח בפני רבים כמ"ש ליחזקאל כשאמרו לו על מה אתה נאנח ואמר להם שכבר נשבר כל גופו והיינו ששוב אין תקוה שיצאת הגזירה בשבועה וע"ז מקשה שפיר לר"י הא כתיב האנח בשברון מתנים וכמו שכתבנו למעלה והדר מקשה על רב הא כתיב ונמס כל לב אלמא דאפילו על שבירת כל גופו בדבר שאין לו תקנה ג"כ מותר לאנח בפני רבים ומשני שאני חורבן בית המקדש דתקופי טובא והצרה נוגע לנשמה שנתבטל השראת השכינה מותר לאנח בפני רבים ודווקא בצרות הגוף אסור להתאנח כמ"ש בדוד כשראה