מילי דאגדתא ושו"ת כה

אמר שישוב כ"כ עד שיעיד עליו יודע תעלומות פי' שכבר סר החטא מדעתו עד שכח העבירה לא ישוב עליו רק הוא בבחירה שוה כמקודם וזה ג"כ כוונת הש"ס בהתשובה באותו מקום לא ח"ו שיתיחד עם אותה אשה כי ח"ו לא הותר יחוד לבעל תשובה רק כוונתם שישוב כ"כ עד גדר שאלו הי' בא לידו חטא כזה לא הי' עושיהו ולזה מוזכר בס' חסידים שפעם אחד הורה חסיד אחד לחוטא לעשות תשובה הנזכרת באותו מקום ונכשל בזה מטעם דלאו דינא קאמר דלא הותר יחוד לבעל תשובה כנ"ל רק כוונתו על דרך שכתבתי כן נראה לי ברור ונכון

רמב"ם הלכות תשובה פ"ג הל"ב דנין את האדם אם עונותיו מרובין מיד הוא מת ברשעו ואח"כ דנין את העיר ואח"כ דנין את המדינה ואח"כ דנין את כל העולם עיי"ש והקשה הלח"מ דאם דנין כל העולם עפ"י רוב מה יש לו לדון שוב המדינה והעיר והאדם והיא קושיא חמורה לכאורה ונראה לי לתרץ דהא ודאי עונשי העבירות אינן שוים דיש עבירות שהעונש שלהם הוא בבני ויש שהעונש הוא בחיי ויש מהן במזוני וכן שכר פירות המצות אינן שוות יש שהשכר הוא בבני ויש בחיי ויש במזוני וכולן נשקלין בדעת אל דעות ואם עשה אדם ד"מ אף אלף עבירות שעונשן הוא במזוני לפי דינו של מעלה ועשה מצוה אחת ששכרה חיי לא בשביל אלו העבירות ינטל שכר זו המצוה שאין עונשן של אלו נגד שכרה של זו אכן אם עונשי עבירות נגד שכר המצות אז הם נשקלין מה הן הרוב אם לילך אחר המצות או העבירות והולכין אחר הרוב וכן ה"ה בכל העולם דיש עבירות שמחייבת השחתת עולם עפ"י דין של מעלה כמו ע"ז אשר נאמר עליו בפרשת האזינו שבעבור השבט או המשפחה שיהי' כמהפכת סדום וכן שבועת שוא שנפרעין מכל העולם ויש עבירות שאין דנין על כל העולם רק על עצמו לבד וכן יש מצות שגורמין קיום העולם כמו השלשה דברים שהעולם עומד עליהם וכולן נשקלים בדעת אל דעות אשר לו נתכנו עלילות ואין אתנו יודע מזה עד מה ואם יש ד"מ בעולם עבירות שגורמין השחתת ומצות שגורמין קיום נשקלין זה כנגד זה והולכין אחר הרוב וא"כ א"ש הכל בעז"הש"י שמקודם דנין את העולם ואם יש בה דין השחתה דנין את המדינה אם יש בה דין השחתה נשחת ואח"כ את העיר ואח"כ את האדם ולא קשה נמי אמאי לא הכריע כל העולם כלו את נח כי הגם שלא הי' בשכר מצותיו קיום העולם מ"מ הי' שכר מצותיו רב כ"כ שהי' גורמין לקיומא דידי' ועיין היטב ותמצא הכל על נכון בעזהשי'. ועוד נראה לי כי דווקא אותן הצדיקים שיש להם עונות רק שזכיותיהן מרובים מעונותיהם מצריכים מעשיתם לעלות על כף מאזנים ועולין מעשיהם עם מעשי הרשעים בכף מאזנים אחד ולפעמים מכריעין הרשעים הצדיקים או להיפך אבל צדיק גמור שאין צריך לעלות בכף מאזנים כלל אינו נשקל כלל עם הרשעים ולא הוא מכריע אותן ולא הן מכריעין אותו תדע דמשה לא הכריע את כל ישראל בשעה שאמר לו השי"ת ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול ולא הן היו יכולין להכריע אותו ובזה א"ש נמי מה דקאמר הש"ס בשביבותא דרב לא הי' דברתא וכו' אתחזי לי' בחלמא דהא מילתא זוטרתא והש"ס זו תמי' ולפי דברינו א"ש דהם היו סבורי' דרב הוא כך נפיש זכותא ועלה עמהם בכף מאזנים אחד והכריע אותן והא מילתא גנאי היא לגבי' דרב דרב צדיק גמור הי' ולא נשקל כלל עמהם ולזה אתחזי