מילי דאגדתא ושו"ת כב

המצוי אמאי לא מוקי ביבמות קי"ט מתניתין כרבנן דל"ח למיעוט ומ"מ חששו למיעוט נפלים משים דמצוי דודאי כשהספק הוא על הולד י"ל דמיעוט נפלים מצוי משא"כ בדף קי"ט שם דהלכה בעלה וצרתה למדה"י ואפילו שהו שם כמה שנים ורוב נשים מתעברת ויולדת וע"כ אנו באין לומר שמא היא מהמיעוט שמפילות כל ולדותיהן וזה ודאי מיעוט שאינו מצוי ועוד נלפענ"ד דרובא דמינכר עוברה לשליש ימי' דווקא ע"כ הוא רוב גמור ואותן שנכרות קודם ג"ח היא מיעוט שאינו מצוי כמו אותן שאינן ניכר עוברן לעינים בלי בדיקה אף אחר ג"ח דודאי מיעוט שאינו מצוי היא כלל דאל"כ תקשה לר"מ דחייש למיעוטא מאי מועיל הבחנה בג"ח והני תרי מילי שלא יוכר עוברה אחר ג"ח ושיוכר עוברה קודם ג"ח בחדא מחתא מחתינן להו דתרוויהו נכללו בלשון רוב יולדת עוברה ניכר לשליש ימי' ומינה שמעינן דמיעוטא הם דנכרות קודם ג"ח ושאינה ניכרות אחר ג"ח וע"כ דהוי רוב גמור ולכן בנידן דידן שניכר עוברה בבדיקת דדין קודם ביאת בעלה בר"ח סיון וגם העיד ע"א שהוכר עוברה לעינים בר"ח תמוז ופירש וילדה אחר ט' דל"ח שמא לא כלו חדשיו ואף שדעת הרא"ש בתשובה דאין אשה מעידה לחברתה שכלו לו חדשיו מ"מ כיון דלהרי"ף והרמב"ם ז"ל נאמנת ראוי לסמוך בדבר שהוא רק חומרא בעלמא כמ"ש הב"י בסי' קנ"ו: (סיום התשובה חסר) הק' יעקב אבד"ק ליסא

מילי דאגדתא

אבות פרק ג' עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה מאין באת מטיפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה ונראה שהן זה נגד מה שאמר ר' אליעזר הקפר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם והיינו כי שלשה אלה סיבות כל החטאים הנה כי יש מצות האיברים שבין אדם למקום שהן כל מצות המעשיות ויש מצות שהן בין אדם לחבירו כמו שחשבם בעל חובת הלבבות לא תקום ולא תטור ולא תשנא ושרשם הוא ואהבת לרעך כמוך ושמיעת כולם הן שמיעת דברי חכמים כמבואר בתורה לא תסור מדבריהם אפילו יאמרו לך על ימין שהיא שמאל וע"י התאוה בא לעבור על כל מצות האברים שבין אדם למקום ושבין אדם לחבירי גרמתו היא הקנאה ומניעת שמירת דברי חכמים הוא הכבוד ונגד אלו השלשה אמר עקביא הסתכל בשלשה דברים הללו להנצל מהם ומאין באת היא סיבה להנצל מכבוד כמאמר החסיד בספר חובת הלבבות תמה אני האיך מעבר הדם והשתן פעמים יתגאה ונגד הקנאה אמר למקום רימה ותולעה והוא כענין אמרו אל תירא כי יעשיר איש כי ירבה כבוד ביתו כי לא במותו יקח והכל לא ירד אחריו כבודו כי קנאה הוא מה שמתחרה מה שחבירו יש לו ואף שהוא ג"כ עשיר וכשחושב זה אין לו קנאה על חבירו כי מה תועלת בהעושר הלא הכל על מגן כי אל קברו לא יתנו לו ולא ירד אחריו כבודו ועוד נראה בכוונתו כי בשבת גבי הני קפולאי דאשכחי לר' אחא בר יאשי' שהי' שלם ואמר ורקב עצמותו קנאה וזה מאמרו כאן שיזכור לאן הוא הולך ומחמת קנאה יעשה רימה ותולעה ונגד תאוה אמר לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון שמחמת זה יפרוש מן העבירות והא דלא אמר בכילמו האי דדין וחשבון הוא משום דאמרינן בש"ס דברכות לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע אי אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתורה ואם לאו יקרא ק"ש