מילי דאגדתא ושו"ת כ

והילד נולד לה בכ"ח כסליו ומת אחר ט"ו יום ללידתו והיבם א"י מקומו אי' זה כמה שנים

והשבתי הנה לכאורה חשבתי להוכיח דע"כ א"א כלל שיהי' הכרת העובר בדדין אי בגופה קודם ג"ח ואף אם עדים מעידים ע"ז ע"כ שקרי נינהו או טועין הן חדא דהא ביבמות מ"ב מקשה בש"ס בהא דבעי להמתין ג"ח בכדי להבחין ותמתין משהו ותנשא וכי מלו ג"ח לבדקה ופרש"י לבדקה בדדים כדרך נשים ואי מעברא ודאי בר קמא הוא דאי בר בתרא הוא אכתי ל"ה מנכר דלא מלו ג"ח לנשואי' דחסר לה האי משהו וסומכין ע"ז להתיר לי שאר בעלה השני וע"כ דזה דבר ברור דלא מנכר עוברה קודם ג"ח וכן יש להוכיח מדברי התו' שם ל"ז ד"ה רוב היולדת שהקשו שם מה מועיל המתנת ג"ח משום הבחנה אכתי כשתלד לו' חדשים ויום אחד אי אפילו לג' ימים יש להסתפק שמא בנו של ראשון הוא ולא נקלט הזרע עד יום ג' או של שני הוא וילדה לשבעה מקוטעין ותירץ דכ"כ ל"ה משתהה הכרת העובר של ראשון עד שליש ימי' מן השני וא"נ דאתרמי הכרת העובר קודם שליש ימי' אכתי תקשי דלמא יוכר העובר אחר חודש או ב' חדשים לנשואי שני ויהי' ספק על הולד שמא מראשון או משני והוכר עוברה קודם שליש ימי' אלא ע"כ הדבר מוכרח דאין מקום לחוש כלל להכרת העובר קודם שליש ימי' אפילו באיסור עריות ואזלינן לקולא ולפ"ז בנ"ד כיון דהוכר עוברה קודם ר"ח סיון ע"כ מלו לה ג"ק לעיבורה ומקודם לכן נתעברה ואף שהי' לה ווסתה בימי' אלו אין מזה ראי' שלא נתעברה ובפרט קודם ג"ח דאין הוכרח לסילק דמים וא"כ דמי ממש לבעל ופירש וילדה אחר ט' דל"ח לנפל דהרי אתברר דכלו לו חדשיו ואולם אחר שובי לחמתי די"ל דאין ראי' מדברי הש"ס והתו' הנ"ל שלא יהי' אפשרות להכרת העובר קודם שליש ימי' דהנה דברי התו' שם בלא"ה תמיהן לי טובא דהא תירוצם לא יועיל בהא דתנינן דאין היבמה מתיבמת עד שיש לה ג"ח גם אחר ג"ח ניחוש שמא לא נקלט הזרע עד ג' ימים ומה יענו בזה גם יש לתמוה אמאי לא הקשו קושייתם אמתניתין דתנינן עד ג"ח ( ובזה הי' אפשר לומר דאמתניתין לא קשה להו דהי' מקום לומר דבג"ח הוי הכרת העובר אף אי לא נקלט הזרע עד יום ג' וסגי בג"ח פחות ג"י ועיקר קושייתם בהא דאמרינן הכא לט' ילדו ועוברה ניכר לשליש ימי' משמע דשליש מט' חדשי העיבור בעינן להכרת העובר) גם לשון התו' בא"ד שכ' וא"ל כיון דהמתינה ג"ח כו' אינם מובנים יפה להמעיין ומכ"ז נרלפענ"ד ביאור דבריהם דודאי בהבחנה שפיר חששו למיעוטא ול"א שבודאי לא תצא אשה זו מרוב נשים דכיון דידעינן דעכ"פ יש מיעוט בעולם שאינו כך חששו ז"ל שמא יקרה כך ויהי' הולד בס' לפני ב"ד ולא תהי' השכינה שורה עליו דאין השכינה שורה על הס' כפרש"י שם אבל כשיהי' הבחנה מהולד של מי היא בעיני הב"ד מכח רובא והב"ד יהיו יכולין ליחסו מאיזה אב הוא סגי לכל דבר כי השכינה שורה על הודאין בעיני הב"ד אף אם לפי האמת אינו כך כדדרשינן אתם אפילו מוטעין וכמבואר במדרשים ז"ל אקרא דאקרא לאל גומר עלי ואין אלי' בא כו' ולהכי לא קשיא להו אמתניתין דהבחנת ג"ח סגי אפילו לענין כרת די"ל דקים להו לחז"ל דרובע הזרע מיקלט מיד ול"ח למיעוטא אפילו במקום דאפשר בהמתנה ובבדיקה כמ"ש הרא"ש ז"ל לענין נט"ל באיסורין דא"צ טעימה כי מה שנעשה עפ"י ריב רחמנא שריא ואף שנתוודע אח"כ א"צ כפרה אבל הכא שפיר הקשו למאי דאמרינן דרוב יולדת לט' א"כ כיון דחששו לענין