מילי דאגדתא ושו"ת טו

ומ"מ לישראל אסור משום מעלת יוחסין ומשום ספק ממזר ולפ"ד לא אסרי כיון דלית בי' מעלת יוחסין דלאו בר אולידי היא והתו' בקידושין ע"ג ר"ה וחד למשרי כתבו דמקשינן ספק ממזר לספק קהל וה"ה דמקשינן ספק פ"ד לספק קהל ומ"ש כ"ת דיש ליזל בזה בתר רובא דאינם נולדים כך והוי בידי אדם ואסור נראה דאף שכ' הרשב"א דמסוגיא דקידושין הנ"ל דאמרינן דב"ת שתוקי כשר מ"ט רוב כשרים אצלה כו' נשמע דאי הוי רובא לפסול אסור דלא התירה תורה ספק ממזר רק בליכא רובא נראה דהיינו דיקא ברובא דאיתא קמן כגון בט' ממזרים וחד ישראל ואזיל הוא לגבה ובזה הדברים צודקים דהא חזינן בס' טומאה ברה"י דהתורה טומאה מספק כודאי ואפ"ה אמרינן בתוספתא הובא בשלהי פ"ק דכתובות ונידה דף י"ח בט' צפרדעים ושרץ אחד ביניהם ופירש דאפילו ברה"י טהור א"כ ה"ה בס' ממזר ניהו דהתורה התירה ס' ממזר מטעם ודאי דהא מותר בשניהן בישראלית וממזרת כמ"ש מהרי"ט ז"ל בתשובה מ"מ ברובא דאיתא קמן אסור אבל ברובא דליתא קמן בין בס' טומאה ברה"י בין בס' ממזר כמו דלא אזלינן בהו בתר חזקה כ"כ לא אזלינן בתר רובא דליתא קמן וראי' ברורה לזה דהא בקידושין ע"ה מוכח דרב מתיר ממזר בשתוקי אף דרוב כשרים אצלה וע"כ דודאי בדידעינן דאזיל הוא לגבה אסור בממזרת רק הכא מיירי דלא ידעינן דלמא הוא אזלא לגבייהו והוי קבוע כמעמ"ח אך אכתי תקשי דהא הרשב"א שם הקשה בה דאמרינן בש"ס אי דאזלי אינהו לגבה כל דפריש מרובא פריש מאי אמרת דלמא אזלא איהו לגבייהו הו"ל קבוע וכמעמ"ח דמי דהא מ"מ איכא רוב דאי אזיל הוא לגבה הוי רוב ואי אזלא היא לגבייהו היי מעמ"ח ואיכא רוב צדדים להכשיר ותירץ דלרוחא דמלתא אמר כן דאפילו אי הוי מעמ"ח שרי בממזר וא"כ בשתוקי דאיכא רוב כשרים אצלה אף דלא ידעינן דלמא אזלא היא לגבייהו הוי רובא לאיסור ואפ"ה מותרת בממזר מד"ת וע"כ אנו צריכין לומר דש"ה דל"א רק ברובא דליתא קמן ועיין בריטב"א שכתב דהך מלתא דלמא אזלה היא לגבייהו הוי ס"ס ע"ש וכיון דשתוקי מותר בממזרת מוכח דס"ס מותר והרשב"א בתשובה כ' דס"ס אלים מרוב א"כ מכ"ש דרוב מותר בס' ממזר וע"כ דה דכ' הרשב"א דס"ס אלים מרוב היינו מרובא דליתא קמן דהא ראייתו היא מאלמנת עיסה דמכשירין בס"ס וברוב כשרין פסלינן ורוב כשרים ל"ה רק ברובא דליתא קמן דאיכא למיחש דלמא אזלא היא לגבייהו רק דמ"מ היי כרובא דליתא קמן עכ"פ שרוב צדדים להכשיר וע"ז הי' הוכחת הרשב"א בתשובה סי' ת"א דכמו דרובא דליתא קמן מהני במקום ח"א והכ"נ ס"ס עדיף מח"א אבל רובא דאיתא קמן ודאי דעדיף מס"ס דהא רובא דאיתא קמן מהני להוציא ממון בסנהדרין וס"ס ל"מ להוציא ממין ולפ"ז מתורץ קושית התו' בשבת קל"ה בד"ה ולא ערלתו ספק שהוקשו דל"ל קרא למעוטי ספיקא פשיטא דמספק אינו דוחה את השבת ולהנ"ל מיושב דקמ"ל קרא דמטעם ודאי לא דחי אף דאיכא רוב בס' בן ז' ס' בן ח' דרוב נשים ולד מעליא ילדן אפ"ה לא דחי ועוד נראה דל"ש לומר רוב לא נולדו כך לפמ"ש למעלה דאם הוא כ"ש לאו סריס הוא והואיל ול"ש לומר רובן לאו סריסים נינהו איך יתכן לומר רוב לא נולדו בתואר זה בדבר שאין בו נ"מ כלל וגם י"ל להיפך דרוב וחזקה יש לאומנין שאין מקלקלין אמנם ממה שיש לו שערות אין ראי' דאף דמבואר בסי' קע"ב דאפילו סריס אדם אין לי שערות נראה דדוקא בפ"ד שאין לו כח המוליד כלל אבל בכ"ש שיש לו כח המוליד