מילי דאגדתא ושו"ת יד

דאז כשר אף כשנחתך ג"כ קצת מצידי השפופרת ואפילו אם נחתך משני צידי העטרה עד השביל שבין שני קצות העטרה שאין העטרה מכסהו ולדעת התו' דאין הנקב פוסל עד שיהי' מעל"ע אפילו נחתך גם החלק שע"ג הגיד שלמטה מהעטרה ולא נשאר מהשפופרת של הש"ז רק חלק רביעית דהיינו החלק שלמטה שהיא נגד שביל שבין שני קצות העטרה כשר וזה לא מסתבר כלל וכלל שהחלק שלמטה שהוא חלק ואין בו רושם עטרה יציל מלפסול ואם יחתוך קצת המקום ההיא יפסול וגם נצטרך לומר דהא דאמר ר"פ שם כקולמס וכמרזב כשרה מיהו מבעי' לי' למטה מעטרה או למעלה פשיטא דלמעלה מעטרה דאי למטה אפילו נכרת הגיד נמי וההכרח יהי' לפרש דלמטה מעטרה כנגד למעלה היא ג"כ בכלל למעלה מעטרה והא דאמר למטה מעטרה היינו מצד השביל תחת העטרה וכ"ז דוחק מאוד לכן נראה כיון שהעטרה הולכת בשיפוע למטה בחתיכת האבר ובסוף השיפוע הולכין בשוה שני קצות העטרה עד הנקב של מ"ר ואותה חתיכה שהולכת בשני קצות העטרה הוי למטה מעטרה אף שיש שם הפסק בין שני צדדי עטרה כעין שביל מ"מ אין זה נקרא למטה נגד למעלה רק למטה ממש וחתיכה זו אף אם נחתך לגמרי כשר ואם באנו לפסול בזה א"כ אף נחתך מעט דמעט פסול כיון שתופס מקצת השביל א"כ נפסל הרבה מישראל שרוב פעמים מזדמן שהמוהל נוגע קצת וחותך בבשר אלא ודאי כמ"ש וראי' לזה דבדף ע"ו שם בניקב ונסתם כל שאילו ניקב ונקרע פסול מקשה אי למטה מעטרה אפילו נכרת נמי ופרש"י דלמטה מעטרה ליכא לאוקמי דהתם ודאי לא מקרע שאין הזרע דוחה ומתאסף אלא אצל נקב יציאתו ולכאורה קשה כיון דמסיק דאפילו העטרה עצמה בראשה בדקינן וע"כ ששם ג"כ מתאסף הזרע א"כ המ"ל ג"כ בלמטה שהיא נגד למעלה מהעטרה דשם ודאי סמוך לנקב יציאתו וע"כ כמ"ש דלמטה מעטרה דקורא שם היינו בזה החתיכה הולכין בשוה קצות העטרה דאין שם למטה מהעטרה דמשני הצדדים היינו ע"ג הגיד ובתחתיתו הם למטה מהעטרה ושם הזרע מתאסף לצאת ובזה פשיטא דכשר וקים להו לחז"ל דא"א לעשות נקב למטה מהעטרה שיגיע עד השפופרת רק במקום שהיא נגד למעלה מעטרה וזה נקרא שוב למעלה נקב מהצד שאינו מגיע לשפופרת הש"ז שנקרא ג"כ למטה אינו פוסל ולפ"ז אם החתך שלמטה אינו רק במקום ששני קצות העטרה הולכים בשוה אינו פוסל אבל אם היא למעלה מזה נגד מקום שמשפע נראה דאפילו לשי' התו' דבעינן נקב מעל"ע מ"מ בכה"ג יש לחוש שנחתך כל השפופרת של הש"ז דאז אף שנשאר הבשר שלמעלה לא מעלה ולא מוריד ולפ"ז לענין חליצה כשר ממ"נ דאי בידי שמים שנולד כך מותר כמש"ל ואי בידי אדם כשר מדינא ולענין היתר לבוא בקהל ב"ס ב"א או ב"ש מ"ש כ"ת הגאון ני' דע"כ נלמוד מממזר דאמרינן בקהל ס' יבוא ה"ה בפ"ד דאל"כ תקשי מנלן לאסור לוים וישראלים בפ"ד דבממזר בעינן חמשה קהלי בקידושין פ"ב חד לכהנים וכו' יש לחלק דלענין זה גילוי מלתא סגי דגם לוים וישראלים אקרי קהל בלשון תורה אבל להתיר ספק פ"ד דבעינן קרא יתירה מנין לנו ללמוד זמ"ז ואולם כבר מבואר בפוסקי' הטעם דס' פ"ד שרי משום דגם גבי' דרשינן בס' קהל יבוא וע"כ הא דספיקות מותרין ע"כ לאו בשתיקה דבזה ממ"נ בין שהוא ישראלית בין שהיא ממזרת אסורה לפ"ד לשיטת הרמב"ם ז"ל רק מה שהתיר הרמב"ם ז"ל הספיקות לפ"ד היינו אסופי שיש בו ספק שמא מן הנכרים הם והיא גיורת והוי ספק קהל