מילי דאגדתא ושו"ת יב

נשאל להגאון מוהר"ם ווייל באשה שחייב מן הדין לגרשה ואינה רוצה לקבל גט אי צריך מאה רבנים להתיר לו לישא אחרת וברוב ענותנותו הוא עושה זאת כי ערכי ערך קטן להצטרף עם גאוני ארץ אך אין מסרבין לגדול ולא אדע מדוע מספקא להו לכבוד גאונם בזה הואיל והיתר מאה רבנים נצמח מדברי האחרונים ז"ל ומדבריהם שמעני דכ"ג א"צ מאה רבנים כמבואר בדברי הרמ"א בס"ס א' וביחוד מדברי הב"ש שם ס"ק כ"ג ומה שנסתבך מדברי מהרי"ק שורש ס"ג שלא רצה שם להתיר לישא אחרת בלתי הסכמת ראשי הקהל וטובי העיר אף דשם מיירי במורדת שמן הדין לגרשה הנה מהרי"ק הביא שם תחלה דברי הראב"ן שבמרדכי שמתירין לו לישא אחרת וע"ז כ' יש לדחות דהתם אין מעגנין האשה כ"א יב"ח ולפום ריהטא דבריו אינם מובנים אבל הדברים כפשטן דשם ר"ל להתירו לישא אחרת ולעגן את האשה לעולם שלא לגרשה כלל וכמ"ש בשורש כ"ט הובאו דבריו בח"מ סי' ע"ז ס"ק י"ח דיכיל לעגן המורדת לעולם כ"כ הי' דעתו תחילה להתיר לו לישא אחרת אף אם היא רוצה לקבל גט כמ"ש הראב"ן במרדכי וע"ז כ' לדחות דאולי אין מתירין לישא אחרת כשרוצה לעגנה ושאני התם כשרוצה לגרשה רק דאנו מעכבין אותו מלגרשה עד יב"ח כדי לייסר האחרות ולהכי מתירין לו אחרת והא דמשהינן הגט יב"ח אף דבע"כ יגרשנה אחר יב"ח כשישא זו דמ"מ יש תועלת בזה כי אולי תמות או יגרש השני' ויחזיר להראשונה כשתחזיר בה או כדי לייסר האחרות מש"כ כאן שיש בידו לגרשה תיכף בע"כ או מרצונה בלי כתובה מה"ת נתיר לו לישא אחרת ולעגן המורדת וא"כ כשאין רצונה לקבל גט היכי שמהדין לגרשה ודאי דמתירין לו לישא אחרת בלי התרת מאה רבנים גם מ"ש מהרי"ק שם לחוש שמא תקדיח תבשילו ואומר מורדת היא ל"ש בנ"ד לענין להתיר גירושין בע"כ לא חשש לזה וע"כ דה"ט משום דהגט נעשה בעידי מסירה ולא יעשה כן לגרש בע"כ בלי רשות ב"ד כי חדר"ג ידוע לכל העולם וכענין שאמרו בגיטין י"ז אהני דלכתחילה לא תנשא וכמו שפר"שי שם דלא כתבי לי' ולא חתמי לי' סהדי גט בלא זמן משא"כ לישא אחרת יש חשש שילך לעיר אחרת וישא אשה וכשיתוודע שבעל אשה היא יאמר מורדת היא דנשואין אין צריך לרשות ב"ד במורדת אם הי' הדין להתיר לישא אחרת ושפיר כ' מהרי"ק בזה דאין מתירין לו לישא אחרת כשיכול לגרשה בע"כ או מרצונה וממילא לא יעשה הדבר בלי התראת ב"ד שתקבל גיטה ואם לא תרצה אח"כ מתירין לו אחרת ותו אין לו התנצלות כשישא אחרת לומר מורדת היא דגם במורדת אסור לו לישא אחרת בלי התראת ב"ד שלא תרצה לקבל הגט ולפעד"נ דמ"ש הרמ"א באה"ע סי' ע"ז סעיף ב' בזה"ל וי"א דבזה"ז שאין נושאין ב' נשים לא משהינן לה יב"ח אם רוצה לגרשה ואם אינה רוצה מתירין לו לישא אחרת וי"ח שאין להתיר לו לישא אחרת נראה דט"ס הוא וצ"ל ואם אינו רוצה שבבעלה הדבר תלוי ודיעה הראשונה היא שיטת הראב"ן ז"ל דמתיר לגמרי אף כשמעגן האשה מתירין לו לישא אחרת ולזה כ' דהברירה בידו או שיגרשנה או אם אינו רוצה לגרש ובא לעגנה מתירין לו לישא אחרת וע"ז הביא ויש חולקין והוא שי' מהרי"ק וכן שי' הרשב"א ז"ל סי' תת"ס דכה"ג דהיא רוצה לקבל גט אין מתירין לו אחרת אבל כשהיא אינה רוצה בגירושין גם מהרי"ק מודה דמתירין לו לישא אחרת וכנ"ל וכן מורה לשון הרמ"א ז"ל דאי קאי על האשה שאינה רוצה לקבל גט והברירה בידה הי' לו לכתוב צריכה לקבל גט ממנו או מתירין לו לישא אחרת כמש"ש בלשון