מלחמת השם על יבמות יא

כתוב בספר המאור מה שכתב הרי"ף כרבי אבא דאמר קם דינא וכו' עד מכל זה הדעת מכרעת כרבי ירמיה דאמר הדר דינא: אמר הכותב מצא בעל המאור מה שלא מצאו בעלי הגמרא שהם רצו להעמיד מחלוקת זו כתנאי ולא עמדה להם והוא העמידה כתנאי ולא עוד אלא אף בפלוגתא דאמוראי וכן לדבריו קשיא ההיא פלוגתא דרב ושמואל אמאי לא אוקמוה כי הני תנאי כאדמון ורבנן או כר' יוסי ורבנן ועוד שהרי לפי דמיונות שלו קשיא דשמואל אדשמואל דאמר שמואל הלכה כר' יוסי אלמא הדר דינא והתם אמר שמואל מקמצין אלמא קם דינא כדאתמר בגמרא וא"ת שמואל מוקי לה לר' יוסי כשעמד ניקף או שגדר מקיף הכל בבת אחת אבל עמד מקיף אחר זמן וגדר את הרביעית קם דינא א"כ אף ראייתו של בעה"מ ז"ל נדחית לגמרי שהרי לא נפסקה הלכה כההוא לישנא דס"ל לרבי יוסי הדר דינא ומן הנראה שם מדבריו שהוא מביא ראיה דל"ש עמד מקיף וגדר כולן כאחת ול"ש זמנו לדין בין גדר השלש ובין גדר הרביעית בכולן מגלגלין עליו את הכל משום דקי"ל הכא כרבי ירמיה דאמר הדר דינא תלאן זו בזו ונמצאת לדבריו כל אחת למדה מחברתה ומלמדת לו עליה וכן מ"ש מפרק בית כור מה זו ראיה דהא אי נמי הוה איכא לדמויה לההיא הא אתמר עלה בגמרא טעמא משום דלאו אדעתא דבי תלתא נחית וכל חד וחד יכול למימר אנא מהאי ארעא בכורא ניחא לי וארעא דכורא פלגי בפלגא כורא לא ניחא לי מינה אלא פלגא כורא בדוכתא אחריתי עדיף לי הילכך בטלה מחלוקת אבל הכא מעיקרא אדעתא דספקא פלוג וספיקא הוא ואע"ג דאתי השתא ממ"נ אלא אי דמיא להא דמיא טפי דאמר ר"נ אם הגדילו אינן יכולין למחות שא"כ מה כח ב"ד יפה אף כאן אם חלוקה זו בטלה מה כח ב"ד יפה אבל חוכך אני בזה בראייתו של רבינו הגדול ז"ל דלא חזינא בגמרא דקם ליה אוקמתא דרבי אבא דאמר קם דינא כרבנן דהא שנינן ובדוכתי טובא סמכי' אשינויי בכי האי גוונא ודברי ה"ר אפרים ז"ל תלמידו נמי שפוסק הלכה כר' ירמיה אין להם על מה שיסמכו שאמר כיון דאודי אבוהון דהאי ספק בריה הוא היינו מתני' דתנן בפרק יש נוחלין האומר זה בני נאמן ואמרי' למאי הלכתא ואמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולטמא לו ולפטור את אשתו מן היבום זה טעות דהכא איהו גופיה לא ידע והיכי מודי תדע דהא ודאי לא פטר כלום מן יבום וכן נמי לא שקיל אלא בממ"נ ובשנכסי יבם מרובים ואפילו באומר זה בני ודאי והלה אומר איני בנו אלא בנו של פלוני אני לא ירית כלום בנכסיו אבל שקול הדבר מכריע לדעת רבינו ז"ל דלא יהא אלא ספק כיון דיבם תפס ע"פ ב"ד ונכסים ברשותו הוי ליה בני יבם ודאי וספק ספק ועליו להביא ראיה אי מהני ליה ממ"נ דדידיה אי לא ועוד דרבי אבא עדיפא משום דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא כדאמרי' בסנהדרין ובשבועות רבותינו של ארץ ישראל ר' אבא וזה הטעם מדברי ה"ר אברהם בר' דוד ז"ל: