מלחמת השם על סוכה ב.

ומה שכתב עוד בעל המאור ז"ל ואנו תמהים על הרב אלפסי ז"ל על מה השמיט מלכתוב במקומה שמועה זו של ר' ירמיה כו' לפי שאין פסלותו מחמת עצמו כו'. מה צורך לו לרבינו הגדול ז"ל לכתוב זו והלכה גדולה מזו אמרו היתה גבוהה מכ' והוצין יורדין לתוך כ' אם צלתן מרובה מחמתן כשרה ולא אמרי' שעיקר הסכך שהוא למעלה מכ' יצטרף לפסלו לזה הסכך של הוצין ואע"פ שצלתו מרובה מחמתו כ"ש בהא דר' ירמיה שחמתה של עליונה מרובה מצלתה ובמס' עירובין פ"ק אמרי' מקצת סכך בתוך כ' ומקצתו למעלה מכ' כשרה חלל סוכה תנן ומצטרפין נמי להכשר הואיל וסכך א' הוא דע"כ הויא לה צלתה מרובה מחמתה כדמפורש התם ואי הוה מיקרי סכך פסול הוה ליה כשהדלה עליה את הגפן הא למדנו שכל למעלה מכ' לאו סכך פסול הוא ואינו מצטרף לפסול ופעמים שמצטרף להכשר וכן מה שאמר שהשמיט רבינו מלכתוב במקום זה תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר"י ורבנן וה"ה לעפר ואין עתיד לפנותו שצריך ביטול בפירוש לרבנן אני רואה הכל מפורש בהלכותיו שהרי כתב תבן ובטלו הוי מיעוט וכ"ש עפר ובטלו. שמעינן מינה בטלו אין לא בטלו לא וזהו לשון משנתנו בעצמו דקתני בית שמלאוהו תבן וצרורות ובטלו בטל דשמעי' מינה בטלו אין לא בטלו לא: וכן הא דת"ר נעץ ד' קונדסין וסכך על גבן ר' יעקב מכשיר וחכמים פוסלין וקי"ל כרבנן בין באמצע הגג בין על שפת הגג רואה אני בה דברי הרב ר' אברהם שהשמיטה רבינו לזו לפי שכתב לקמן ת"ר שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח וכיון שחלק בין על שפת הגג בין באמצע הגג ממילא שמענו שלעולם אינה כשרה עד שיהו ב' כהלכתן ושלישית אפי' טפח וזה לשון הברייתא עצמה דקתני שהיה ר' יעקב אומר דיומדי סוכה טפח וחכ"א ב' כהלכתן ושלישית אפי' טפח שנה לנו דרך קצרה תנוח נפשו בעולם שכולו ארוך:

ועוד אותו טפח היכן מעמידו כו' אמר רב מעמידו כנגד היוצא עד ובזה נראין דברי הרי"ף ז"ל: אמר הכותב לא על זה סמך רבינו הגדול דהא מלתא ספיקא דגמ' היא דגרסי' בפ"ק דב"ק ת"ש דההוא גברא דשאל נרגא מחבריה וכו' ש"מ אין שמין אדרבה מדאמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דינא הכי ושתיק ש"מ שמין אלמא כל כי האי מלתא ספיקא היא אי סמכינן אגמריה דרב ולא הדר בו או סמכינן אטעמיה דרב כהנא ורב אסי מדלא ידע לאהדורי להו ואהדר ביה ומיהו לית לן למימר דמשום דלא חש לה שתיק כדאמרי' נמי בפ' איזהו נשך אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב אי אגרא לאו פגרא שתיק רב אמר רב ששת מ"ט שתיק רב ובפ"ק דביצה אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב ומה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה שתיק רב אמר רבה ואיתימא רב יוסף מ"ט שתיק רב ולימא להו וכו' ובפ' ארבעה ראשי שנים תמה אני אם קבלה ר' יוחנן לתשובה זו ובפ' אותו ואת בנו אמרי' אשתיק רבא ואמאי אשתיק והאמר רבא הלכה כר' יוחנן ובמס' גיטין אמר רב חסדא אשתתק מורן ובמס' כתובות קרי עליה דאבוה דשמואל שרים עצרו במלין וכף ישימו לפיהם אלמא לא אמרי' משום דלא תש לה שתיק אלאהיכא דמוכחא מלתא אבל מכיון דאשכחן ליה לשמואל משמיה דלוי דאמר מעמידו כנגד היוצא וכן מורן בי מדרשא ממילא אדחיא קושית דרב כהנא ורב אסי. ור' סימון א"ר יהושע בן לוי דקי"ל כוותייהו אי הוה סבירא להו הכי הוה להו לפרושי ולמימר ומעמידו כנגד ראש תור בפחות מג' סמוך לדופן והתם נמי בפ' המוכר את הבית דאקשו ויקנה כנגד ראש תור דלא קי"ל כוותייהו מסוגיא דשמעתא דאתיא כרב וכן פסק שם רבינו הגדול וזהו טעמו בכאן ולא כדברי בעל המאור ז"ל ולא כפירושו בשמועה אלא פי' היוצא הוא סוף הדופן הארוך וכנגדו הוא מעמיד הטפח רחוק מן הכותל האחר שאם היו שתי דפנות מזרח ודרום ובא להעמיד הטפח במערב מרחיקו מן הדרום ומושכו כלפי צפון עד כנגד סוף דופן מזרחי שנמצא דופן מזרחי הארוך סופו שכלפי צפון וסוף הטפח מכוונין זה כנגד זה שאם יעמידנו סמוך לדופן דרומי ונמצא ארוך כנגד קצר לדעת רב לא היה אותו טפח שהוא הקצר מתיר אלא כנגדו ואזדא לטעמיה דאמר התם לא קנה ארוך אלא כנגד קצר ורב כהנא ורב אסי אקשו ליה ויעמידנו כנגד ראש תור ויתיר כנגד ראש תור במשך שתי הדפנות ואינהו נמי אזלי לטעמיהו דאמרי' התם ויקנה כנגד ראש תור ונדחו דבריהם שאין מעמיד באלכסון ועמדו דברי רב עד שבא ר' סימון וחלק ואמר שמעמידו בפחות מג' סמוך לדופן ומתיר כל משך הארוך מאחר שיש בקצר משך סוכה קטנה עם שני לבודין דאתיא הלכתא וגרעיתיה לשלישית ואוקימתא אהכי וזהו הפי' הנכון וכך פירשו רבינו שרירא ורבינו האי גאונים ז"ל וכך מצאתי בירושלמי נוסחאות מדוקדקות רב אמר אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל שמואל אמר אפי' תימא כנוסה כמה רואין אותה כאילו היא יוצא כהנא ואיסי עלון והוו קומי רב בהדאדשמואל ר"י בן פזי בשם ר' יהושע בן לוי והוא שתהא נתונה בתוך ג' כלחיים ופירושו ברור דרב סבר צריך להרחיק אותה של טפח מן הכותל שבגדו כדי שיהא עומד כנגד סוף הכותל שכנגדו הוא יוצא ושמואל סבר אפי' הוא כנוס ממנו הרבה והוא סמוך לכותל שבגדו רואין אותו כאילו הוא נמשך ויוצא לחוץ כנגד כל אורך הארוך שכנגדו ור' יהושע בן לוי כטעמיה בגמ' דילן ומכאן למדנו מפורש מהו מחלקותם ומהו כנגד היוצא אבל שיטתו של שמואל מחלפת עם הגמ' שלנו משמיה דלוי וכן דרכן תדיר בחליפין כזה בכל מקום ועוד אמר אביי רבי ור' יאשיה ור' יהודה וכו' כולהו ס"ל סוכה דירת קבע בעינן וכו' עד וכה"ג לאו דירת קבע הוא: אמר הכותב אילו שתק מי שלא ידע בטלו המחלוקות שזו טעות גדולה היא דהא גבי שבת אמרי' כילת חתנים מותר לנטותה ומותר לפרקה כשאין לה גג משום דשיפועי אהלים לאו כאהלים דמו ואם יש לה גג אסורה כדאיתא בפ' תולין ובמס' עירובין אלמא לא הוי אהל כלל דאי אהל הוא ודאי אסור דבשבת אפי' אהל עראי אסור כדאמרי' הכל מודים שאין עושין אהל עראי לכתחלה ביו"ט ואצ"ל בשבת והרי דברים ק"ו שאפי' לתלות את המשמרת אסור משום אהל עראי ואפי' פרוונקא אכולה כובא כ"ש כילת חתנים שאילו היו שיפועי אהלים כאהלי עראי כלל אין ספק שהיה אסור לנטותה ואסור לפורקה אלא שיפועי אהלים כדופן עקומה הוו ולית בהו סכך ואהלים כלל וכך פירש רבינו שלמה ז"ל שם בפ' המוצא תפילין ועוד מסתברא דא"ל אביי כמאן כר"א וכו' ואמר ליה ברייתא איפכא תניא וכו' ואי ס"ד דהא דאמרי' שפועי אהלים לאו כאהלים דמו היינו משום דבעינן סוכה דירת קבע לכ"ע בין לרבנן בין לר"א אסור לישן בכילת חתנים בסוכה דהכא משום שווי אהלא בעלמא הות ושפועי אהלים כאהלי עראי דמו ונמצא שאינו ישן בצל סוכה כדאמרי' התם דלמיפסלה לסוכה כהכשרה כך פסולה הכא דלשוויי אהלא בבציר מהני הויא אהלא ועוד דהא אתוקמא בשטה לאביי והל"ל דהלכתא כמאן דסבר כאהלים דמו דכל כה"ג לית הלכתא כחד מינייהו כדבעינן למימר קמן אלא ודאי אוריק אביי דעתיה דרב יוסף וה"ק אי סבירא לך טעמיה דר"א משום דבעי' דירת קבע אפי' כר"א לא אתיא אלא אי נמי סבירא לך טעמיה משום דשפועי אהלים לאו כאהלים דמו כלל ולפיכך מותר לישן בכילה היכי שבקת רבנן ועבדת כר"א חזייה לדעתיה דרביה ואקשי לטעמיה עד דאוקמיה לטעמיה כרבנן ולישנא דגמ' דיקא דקאמר ורבנן שיפועי אהלים כאהלים דמו מכלל דר"א לאו כאהלים דמי כלל והרי דבר ברור שאין לנו אהלי עראי בכל התורה כאהלי טומאה וכלשון הזה שנינו במס' אהלות כל שפועי אהלים כאהלים למדנו שאין הלשון הזה אלא להוציאן מתורת מחיצות מכלל דלר"א דינן כמחיצות ואין שם אהל חל עליהן: