מלחמת השם על סוכה י

ועוד ל"ק כאן מלמעלה כאן מלמטה פירשה הרב אלפסי ז"ל בהלכות כו' עד דהלכתא כוותיה: אמר הכותב אף לדברי רבינו הגדול ז"ל כרב פפא אתיא דהוא מאריה דפירוקין ומסמיך ליה אדאמרי אינשי דכי אמרי' פרוץ כעומד מותר ה"מ בדופן שבת ובסכך פסול דכי היכי דאגמריה רחמנא למשה התם לא תפרוץ רובא ה"נ אגמריה בסוכה לא תסכך בפסול רובא הא כי הדדי תרוייהו מותרין אע"פ שהוא חשוב כפרוץ לענין הכשרה דסוכה מיהו אין פסולה רבה על הכשרה אבל באויר א"א לומר כן שכיון שאם הם שוין מלמעלה האויר רבה מלמטה הרי נפרץ רובה דסוכה בצל תלה לה רחמנא והרי אין זו עשויה לצל יומם מחורב שהרי חמה רבה עליה מלמטה ומבטלה מתורת סוכה ומש"ה בעינן שוין מלמטה והיינו דאמר רב פפא כי הדדי מלמעלה שפסולה והיינו טעמא משום דכזוזא מלעיל כאסתירא מלתחת ואזדא רב פפא לטעמיה וזה דבר נכון וברור אע"פ שטעו בו רבים וכ"כ ה"ר אברהם ז"ל ומה שכתב בעל המאור ז"ל שנראה מדבריו של רבינו ז"ל שהאסתירא גדול מזוז מדברי רבינו לא למדנו מפורש שיש לומר שעל הצל אמרו כך אבל בעלי הלכות וכן כל הגאונים פירשו כדבריו ואמרו כן דכל שמשא כזוזא מלעילא כאסתירא מלתחת ואמת הוא ודבר ברור ואין ראוי לטעות בו דבכל מקום אסתירא בלישנא דגמ' היינו סלע וזוזא דגמ' היינו דינר וסלע ד' דינרים הוא ואסתירא דהוא סלע ארבע זוז והיינו דאמרי' בפ"ק דקדושין ובבכורות דתנן התוקע לחבירו נותן לו סלע לא תימא מאי סלע ד' זוזי דהוא סלע צורי אלא מאי סלע פלגא דזוזא של צורי והוא סלע מדינה דעבידי אינשי דקרו לפלגא דזוזא אסתירא כלומר סלע ולפום הכי אמרי' כזוזא דמדינה מלעיל כאסתירא דצורי דהוא סלע צורי מלרע דכל סלע מקרי אסתירא כדמשמע בהדיא התם בקדושין ובבכורות והתם נמי אמרי' אסתירא סירסיתא דמזדבנן תמני בדינר של זהב חמש מינייהו לפדיון הבן והיינו ה' סלעים צורי והני דצורי מקריין אסתירי סתם וזוזי סתם ולעולם לא תמצא במטבע אחת אלא אי אסתירא גדול מזוזא ד' מהן אלא שהזוז של צורי גדול מאסתירא שבמדינה שפי' אסתירא בכל מרום הוא סלע כמו שפירשנו וה"נ מוכח כדאמרן בבתרא פ' גט פשוט גבי ההוא שטרא דכתיב ביה שית מאה אסתירא זוזא ואיבעיא לן שית מאה אסתירי וזוזא או דלמא שית מאה זוזי או דלמא שית מאה פריטי וזוזא ואמרי' עלה דל פריטי מהכא דאסוכי מסכי להו ומשוו להו זוזי מאי אמרת שית מאה אסתירא וזוזא יד בעל השטר על התחתונה כלומר ולא יהבינן ליה אלא זוזי דפחיתי מאסתירא והפי' שאמרו כאן בששיער במראה עיניו מלמטה אינו אמת שהרי חמתה שנינו והסכך שלמעלה נראה מועט ברחוק יותר מן החמה וסימן לדבר אדם עומד על ראש ההר נראה כעוף קטן ואש מועט גדול ממנו ותמה על עצמך וכי יש קצבה לטעות כדי שנאמר כמסתכל מלמעלה למעלה כי הדדי פסולה וכשנראה לו צל מרובה מחמתה מעט כשרה והלא שמא טעה בין מרובה למועט ולפי גובהה של סוכה טעותה אלא ודאי דברי הבאי הם: