מלחמת השם על שבועות ג.

ועוד ומי אמר אביי אנוס הוא וכו' עד וכי אתמר דאביי בעלמא אתמר פירוש לעולם מתני' בשלא סמוך לוסתה ולא מחייב אלא חדא אפרישה וכו' וכי אתמר דאביי חייב ב' בעלמא אתמר בסמוך לוסתה בין שפירש בהנאה מרובה בין שפירש בהנאה מועטת וכגון שהיתה לו ידיעה בינתיים ואפי' בתלמיד חכם לשתיהן וכו': אמר הכותב זו טעות גדול לפי דעתי שכיון שהוא ת"ח ופירש בהנאה מרובה מזיד גמור הוא ומומר לבעול נדה הוא ואינו מביא קרבן עליה דהא תלמוד תוספ' הנאה שבמרובה דבר שמחייב אותו חטאת היא אפי' באנוס על המועטת כגון שלא סמוך לוסתה ובפירש בהנאה מועטת נמי מחייב ב' הואיל והיתה לו ידיעה בינתים גם הם דברי הבאי דכיון שלא פשע אלא בכניסתו ואין אתה יכול לחייבו אלא על הכניסה על כרחך שני זיתי חלב בהעלם אחת הוא ועוד ידיעה באמצע מאי מהניא לו והלא א"א לו לפרוש בלא הנאה שהרי המשמש מת בעריות חייב והרי אמרו השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו וזה אינו שב מידיעתו דהא א"א הלכך לאו ידיעה היא וה"ל שני זיתי חלב בהעלם אחד וה"נ אמרי' במסכת שבת בשילהי פ' הזורק בזורק בר"ה דידיעה שבינתים לאו ידיעה היא מפני שאין בידו והפי' הנכון כך הוא דמעיקרא הכי אקשינן ומי אמר אביי אנוס הוא והא בסמוך לוסתה עסקינן וכיון שכן לאו אנוס הוא ואע"ג דלא מיחייב אלא חדא בין תלמיד חכם לזו ולא לזו בין ת"ח לשתיהן שהרי א"א לפרוש ואין כאן ידיעה שתהא ראויה ליחלק מ"מ איכא תרי איסורי והוו ליה שני זיתי חלב ולא אנוס הוא ומפרקי' כי אתמר דאביי חייב שתים בעלמא אתמר ולאו אמתני' וכגון בפירש בהנאה מרובה ובתלמיד חכם לזו ולא לזו דהוי ליה לאפרושי מידיעתו בהנאה מועטת ומשום שגגתו פי' בהנאה מרובה הלכך חייב שתים אבל אמתני' בשלא סמוך לוסתה וכי פירש בהנאה מועטת פטור לגמרי זהו הפירוש הנכון שלא כדברי רבי' שלמה ז"ל או חילוף כי אתמר דאביי דאמר אנוס הוא בעלמא אתמר כלומר לאו אדוקיא דמתני' אוקמתא דידיה דאוקמא בסמוך לוסתה אלא שמעיה לרבא דקאמר בא על האשה שלא סמוך לוסתה ופירש מיד פטור וקא מוכח מינה זאת אומרת משמש מת בעריות פטור דאי ס"ד חייב והכא משוס דאנוס הוא פטור א"ה פירש מיד נמי ליפטר ואפשר דרבא סבר דהיינו מתני' ואהדר ליה אביי לטעמיה וא"ל לעולם משמש מת חייב ואפ"ה הכא בפרישה דקושי חייב ובפרישה דמת פטור משום דאנוס הוא ומיהו למאי דמוקי' אביי למתני' בסמוך לוסתה הכי קתני פירש מיד חייב שתים אבל פירש מת אינו חייב אלא אחת ולאו משום דפטור אפרישה אלא משום דהוה לזה ב' זיתי חלב בהעלם אחת דכניסה ופרישה דמת שגגה אחת דיכולני לבעול הן כדפירשנו והיינו דלא קתני לא פירש מיד פטור ושניהם הפירושים לדבר אחד מתכונים אלא שהראשון יש לו פנים וזו היא דרכו של רבינו חננאל ז"ל בשמועה זו והוא הדרך הישרה אע"פ שטעו בה רבים: