מלחמת השם על שבועות לג.

ומה שכתב עוד בעל המאור ז"ל והריני מוסר לך כלל גדול בדין חשוד על השבועה עד וה"ה לחנוני על פנקסו ולכל מאי דדמו ליה שדינו מן התורה ליטול בלא שבועה ומתקנת חכמים הוא נשבע כולן נוטלין בלא שבועה טעה בחנוני על פנקסו שדינו מן התורה שילך לו בפחי נפש שהרי דינו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע הוא וקי"ל דפטור וההוא טעמא דפרישו סבוראי משום דלא אמר ליה בסהדי הב ליה טעמא דתקנתא הוא ולאו דינא דמ"מ פטור דאע"ג דלא אמר ליה בסהדי הב להו הוה ליה לתקוני ולא לעוותי ואם תמצא לומר נמי פשע בהא אפי' הכי פטור ואף ה"ר אברהם בר' דוד ז"ל כך השיב עליו שחנוני חשוד אינו נוטל וכן במה שכתב בשכיר חשוד שאינו נשבע ואינו נוטל כלום אינו מודה לו לפי שמצאתי בירושלמי היה עבד וב"ד מוסרין שבועה לעבד פירש בתמיה היה חשוד וב"ד מוסרין שבועה לחשוד היו שניהם חשודים בפלוגתא דרבי יוסי ור' מאיר דתנינן היו שניהם חשודין חזרה שבועה למקומה דברי ר' יוסי ר' מאיר אמר יחלוקו פירש גבי שכיר נמי לר' מאיר חולקין ולר' יוסי דאמר חזרה שבועה למקומה פטור בעה"ב מכל מקום למדנו ששכיר חשוד אינו מפסיד אלא בעה"ב נשבע ולא משלם והטעם מפני שעיקר התקנה שרצו חכמים להתקין