מלחמת השם על שבועות כב.

כתוב בספר המאור ההוא דא"ל לחבריה מהימנת לי כבי תרי איכא מ"ד כי אמרי כבי תרי פסליה לההיא סהדותא היכי דאמרי באנפנא פרעי' אבל אי אמרי באנפנא אודי ליה וכו' מהימני עלה ואנן לא איסתבר לן הכי וכו' עד למה ליה לרב נחמן למימר ליה לההוא גברא זיל איתניהו דהא אנא ורב ששת והא אודי ליה קמי בבי דינא דפריע הוא: אמר הכותב אין זה נכון לפי שלא אמר רב נחמן ללוה שיביאם אלא למלוה אמר כך ואי משום דלא מהימן הוא למה ליה למימר למלוה הכי ומה תועלת הוא לו אם יביאם ואדרבה איפכא מסתברא מינה דאי רב נחמן וחד דעימי' לא מהימני לא הוה א"ל לההוא מלוה זיל אייתינהו אלא כדקאמר איהו עד דמייתי לוה תרי דתנו הלכתא ותו דא"ל מאי אמרת לקיומיה תנאה אלמא לאו זכותה דחבריה הוא ואיהו בעי למעבד הכי ואם אין אחרים נאמנין על הודאתו ה"ל לרב נחמן למימר ללוה זיל את אייתי רב ששת דלודי בך באפי' א"נ לימא ליה זיל אודי באנפי רב ששת וכבר אודית באנפאי ומאי דאמר לפרסומיה למילתא למה לי פרסומא הואיל והוא יוצא מב"ד זכאי ועוד שאין כל זה אלא זכות לוה כדאמרן אלא ודאי מילתא בעלמא היא דקאמר ליה כיון דקא מודית דפרעך פרעון הוי ופטור הוא הלוה ואין לך לעולם עליו כלום ומה אתה טוען עליו ואי משום דהוה ניחא לך שיפרעך באפי תרי דתנו הלכתא אתה מתרעם עליו ומביאו לב"ד על חנם זיל אייתינהו ולענין הדין נראין הדברים שהאומר לחבירו מהימנת עלי כבתרי כל אימת דאמרת לא פרענא אפי' אודי ליה באפי אחריני לא מהימני דהא אמר לא פרענא ולא אודאי ליה וכיון דאמר לא פרענא מהימן דהא הימני אבל האומר כי פרעת לי פרעין באנפי פלוני ופלוני אע"ג דאי פרעיה באנפי אחרים לא מהימני משום דאיהו פסלינהו לההוא פרעון אבל אי אודי ליה באנפי אחריני נאמנין דהא לא איפסלו דפסילי ליה לעדות פרעון אבל לא להודאת פיו שהרי לא התנאה עליו ולא עוד אלא אפי' באו שנים ואמרו מעידין אנו שפרעו בפני אותו פלוני ופלוני והם שהלכו להם למדינת הים נאמנין שאין לך בו אלא תנאו בלבד לא תפרעו אלא באנפי פלוני ופלוני והרי פרעם בפניהם כך נראה בעיני וא"ת א"כ מה הועיל בתקנתו שהוא חושש להעיד עליו שלוה ממנו או שמכר לו את השדה אלא אין לך בו אלא תנאו בלבד והרי הועיל לפסלם לפרעון דשכיח ליה ולא העלה דבר אחר על דעתי שאין עדים מצויין להעידו אלא בפרעון: