מלחמת השם על שבת ו.

ועוד והא דתנו רבנן פותקין מים וכו' עד לא חיישינן ולא מידי: אמר הכותב אין הכרעתו מכרעת משום דהא דרב הושעיא ורב אסי לא קאי אדרבה דאינהו הכי קאמר מאן תנא הא דתניא ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים ב"ש היא דאית להו שביתת כלים במתני' ורבה הכי נמי קאמר דבית הלל לית להו שביתת כלים וכי אקשוהו בגמרא והשתא דאמרינן אמר רב אסי וכו' לאו לרב הושעיא נאמרה דהא מתוקמה ליה ברייתא כרבה אלא לרב יוסף קאמרינן ליה וכולה שמעתא אטעמא דרב יוסף גרירה וה"ק והשתא דאמר רב הושעיא דשביתת כלים לב"ש הוא דאית להו ובית הלל לית להו כלל לדידך דאמרת טעמא משום שביתת כלים אי הכי מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי בית שמאי אבל רבה סבר לה כרב הושעיא ואפילו הכי מוקי לה כב"ה ואסור מפני שמשמעת את הקול ואנן קי"ל דכל רבה ורב יוסף הלכתא כרבה והא נמי פלוגתא דתרוייהו היא הלכך כרבה קי"ל וכ"ש דמוקי ברייתא כהלכה ורב יוסף מפיק לה מהלכה וזהו טעמו של רב חננאל ז"ל שפסק כרבה וכן כתב אע"ג דקיימא לן כב"ה וב"ה לית להו שביתת כלים נתינת חטים לריחים של מים בערב שבת להטחן בשבת אסור דלא אמרינן משום שביתת כלים אלא רב יוסף ורבה אמר מפני שמשמעת את הקול וכוותיה מסתברא עד כאן ולדברי רבינו חננאל הללו חשש רבינו הגדול ז"ל וכתב הדבר בלשון יש אומרים וקרוב הוא הדבר להכריע כדבריהם וכן פסק רב שמעון בעל הלכות ז"ל זו מדרך תשובת הראב"ד ז"ל: