מלחמת השם על שבת מה

ועוד אמר ריב"ל כל המזיקין נהרגין בשבת פי' ריב"ל סבר לה כר"ש וכו' עד והרי"ף ז"ל כתב בהלכות כו': אמר הכותב אולי גמרא אחרת נזדמנה לו לפי שעה ונגנזה שאין הדבר ברור ומבואר בגמרתנו כן אבל נראה יותר שעל דברי ריב"ל הדברים אמורים וכן פירשו רבינו שלמה ורבינו חננאל ג"כ כתב רב נתן בעל הערוך ז"ל ובכולן יש בהן סכנת נפשות ברצין אחריו שאין שיעור להזיקן ושמא מכין במקום שאין צריך אומד כגון מכה של חלל ואין כאן בית מיחוש שאילו היו הדברים אמורים על הברייתא היה לו לומר לעולם הלכה כר"י וברצין אחריו ומה עסק כאן לדברי הכל ושמא הוקשה לו לבעל המאור ז"ל מ"ש במקצת הנוסחאות ואנא מתרצינא לה ואין זה קושיא דממילא מתרצא וכ"ש שכבר בדקנו בנוסחאות ומצאנו בעיקרן ואנא אותיבתיה ואנא מתריצנא ליה כלומר לריב"ל: ומ"ש ומדלא מתחורא לן בעלמא הלכה כר"ש במלאכה שאינה צריכה לגופה לא סמכינן על דריב"ל כו' ולא שרי למקטלינהו בהדיא כר' יהושע בן לוי כו': אמר הכותב ע"כ שתקתי מכל זה הענין לפי שמזו השמועה נתברר לן שהלכה כדברי ר"ש אף במלאכה שאינה צריכה לגופה שאין ספק שמה שהתירו לדרוס נחש ועקרב לפי תומו ואפי' צרעה כר"ש אתיא דאילו לר"י ודאי אסור אפי' לתומו וחייבין עליו מיתה במזיד ובשוגג חייב חטאת ולא הותרה אב מלאכה לפי תומו וברצין אחריו משום פקוח נפש מותר והזריז הרי זה משובח ואל ישיאך לבך לומר דורסו לפי תומו הוא כשאינו מתכוין להריגה וכר"ש ושזהו טעות גדולה חדא דדורסו קאמר ובמתכוין לכתחלה הוא וא"ת דורסו כדרכו ואם נהרג נהרג קאמר אכתי קשיא דקאמר רבי ינאי צרעה אני הורג נחשים ועקרבים לא כל שכן דמשמע במתכוין היה הורגן ולקולא פשט להו ואינהו היתרא לר"ש בעו מיניה ועוד דא"כ מאי גבורתא דאבא בר מרתא דאמר ליה לריש גלותא רוקא דורסו לפי תומו ומאי תקנתיה דאמר להו לא צריכיתו והא צריכין היו לסחופי עליה מנא עד שידרס מאליו בלא מתכוין ועוד למה היינו צריכין לדברי רב קטינא ורב ששת בהך אטו עד השתא לא שמעינן דבדבר שאינו מתכוין הלכה כר' שמעון ועוד אינהו מאי טעמא אמרוה במזיקין הא ודאי כר"ש קיי"ל בכל שאינו מתכוין אלא ש"מ אפי' במתכוין נמצאת שמועתנו כר"ש ומעתה למדנו בהלכות המזיקין שלשה דינין מוחלקין שתמשה הנזכרין בברייתא נהרגין כדרכן ושאר כל המזיקין דורסן לפי תומן ונצודין בכפיית קערה עליהם דלא מינכרא מילתא כהריגה ודומיא כלפי תומו הוא וכולן נהרגין כדרכן ברצין אחריו ודברי הכל וכל השמועה מתוקנת בכך ולמדנו שהלכה כר"ש וכן דעת רבינו הגדול ז"ל שסמך עליה ולפיכך כתב לההיא דאמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבר מהני תלת ואתיא כר"ש וכ"כ משנת ח' שרצים שהיא סתמא בלא מחלוקת כר"ש וגם יורה על זה מה שאמר בפ' במה מדליקין אסקא ר' יוחנן דר' יוסי כר' שמעון ורישא אוקמא כר' יהודה ור' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ומה שכתב בפרק כירה גבי הא דאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת אבל של עץ לא דבמלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כר' יהודה לא בא לפסוק הלכה כמותו אלא ללמדך שלדברי ר"ש אפי' של עץ נמי כמ"ש ואי כר"ש ס"ל אפי' של עץ נמי ואמת הדבר שהוא בורח מלפסוק הלכה כמותו בפירוש ולא ידענו למה אבל לא ראינו אותו נמנע מלכתוב כל ההלכות האמורות בגמ' לדברי ר"ש כגון אלו שהזכרנו וכן ההוא דאמר רבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה לר"י דאמר חייב וכו' אלמא ר"י יחידאה הוא ולא סבירא לן כוותיה וכן לפי דעתי זו שאמרו טלית שאחז בו את האור וס"ת שאחז בו את האור פושטן לר"ש מלאכה שאינה צריכה לגופה הוא דהא במתכוין לכבות הוא פושטו ולר"י חייב והרי כתבו רבינו ז"ל ופסקו בהלכות ותנוח [נפש] ר"ח ז"ל שקצר לנו את הדרך הזו ופסק הלכה כר"ש בפירוש וראייתו נכונה מדרבה בריש פ' נוטל ואומר אני שהראיה מהגמ' שאין להרהר אחריה מה שאמרו רב אחא ורבינא בכל השבת כולה הל' כר"ש לבר ממוקצה מחמת איסור א"נ מוקצה מחמת מאוס וזה הכלל גדול אמרו בשבת לכל הלכותיו בין מלאכה שאינה צריכה לגופה בין בדבר שאינו מתכוין בין בדין מוקצה ומזה הכלל יצא להם בגמ' לומר האידנא דקיי"ל כר"ש שרי אפי' לכתחלה שאין לך מקום אחר ראוי לסמוך עליו שפסקו שם בהדיא כר"ש ועליו סמך רבינו הגדול ז"ל שלא פרסם במקום אחר שהלכה כמותו אלא ברמז לחכמים וידעתי שכל המפקפקים אומרים שאין כלל זה אלא לדין מוקצה ואינן מניחין מקום ללשון שזה דומה למה שפוסקין בגמ' הלכה כר"ש בעירובין והלכה כדברי המיקל באבל ולדבריהם מהו הכלל הגדול הזה שכללו והרי לדברי המחמיר אין הלכה אלא במוקצה סתם לא במוקצה מחמת איסור ולא במוקצה מחמת מיאוס ואדרבה יותר היה להם לפסוק כרבי יהודה ולומר שהלכה כמותו במוקצה מחמת מיאוס ובמוקצה מחמת איסור חוץ ממוקצה סתם ואפי' לדברי המיקל אין הלכה אלא במוקצה סתם ובמוקצה מחמת מיאוס ולא היה להם לכלול כל זה הכלל ועוד שהיה להם לפסוק במוקצה כר"מ דאית ליה מוקצה מחמת איסור ולית ליה מוקצה מחמת מיאוס וכ"ש מוקצה אחר אלא ש"מ לפסוק הלכה כמותו בכל דיני שבת נתכוין ואף רבינו חננאל ז"ל כתב שס וקיי"ל כל היכא דפליגי רב אחא רבינא הלכה כדברי המיקל ואסיקנא בה הלכה למעשה שהלכה כר' שמעון בהלכות שבת כולן: