מלחמת השם על ראש השנה ו.

כתוב בספר המאור תנ"ה בד"א במקדש אבל בגבולין וכו' עד אלא בחצוצרות: אמר הכותב כמה הרבה שנים גדל בעה"מ בבית המדרש ולא שמע שהן סומכין על אותה הלכה שהיא במס' תעניות במה מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ותנ"ה וסימן לדבר יריחו ויריחו בשופרות הוה ומפרש נמי בירושלמי קומי ריב"ל תוקעין בתעניתא רבי בעי ויתקעון קומו בחצוצרתא ולא שמיע דתניא חצוצרות במקדש ואין חצוצרות בגבולין ויש לנו לפרש לדעתם מקום שיש שופר כגון ר"ה ותעניות אין חצוצרות מקום שיש חצוצרות כגון מלחמה כדכתיב על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות אין שופר ואמרי' במס' תעניות שאין אומרים זכרונות ושופרות אלא בר"ה וביובל ובשעת המלחמה אמר כסדר הזה עושין במלחמה והיו תוקעין בחצוצרות ולא בשופר שהרי מקרא מלא הוא וברייתא לאו אסיפא דמתני' תניא דקתני שמצות היום בחצוצרות אלא בעלמא תניא והטעם שלא למדו התרעה בחצוצרות אלא במקדש ובמלחמה שכל ישראל תלויין בדבר מ"ט דחצוצרות בכנופיא דכל ישראל כתיבי הא בעלמא לא אלא מדרבי רחמנא על הצר הצורר אתכם גמרי' התרעה לכל צרה וצרה שלא תבא על הצבור ובמה בשופר כעין ר"ה א"נ כיון דלא קפידא נהגו בשופרות כדאמרי' בירושלמי בתעניות ולמה תוקעין בקרנות לומר חושבנו כאילו גועים כבהמה לפניך וזהו טעם הגאונים ואין לי לפרש יותר בזה: