מלחמת השם על מגילה ו.

ועוד בן עיר שהלך לכרך וכו' ולא נתבררו לנו כו' ועכוב בזה מאן דכר שמיה: אמר הכותב אפשר שלא נתבררו לו אבל דברים נכונים הם וכך פירושה ודאי דאבן כרך שהלך לעיר קאי שאם עתיד לחזור למקומו בליל י"ד אע"פ שנתעכב קורא כמקומו בלילה וביום שאין זה נקרא פרוז מאחר שלא נתעכב לדעת אבל אם אין דעתו לחזור למקומו בליל י"ד אלא ביום י"ד נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם מאחר שנתעכב כאן אף יום ט"ו שאילו יצא וחזר לו היה נעשה מוקף ביום ט"ו והיה קורא כאן וכאן והכי אמרי' בירושלמי וכן מצינו בכל מקום שאין נותנין עליו חומרי מקום שהוא שם אלא כשאין דעתו לחזור ואפי' עמד שם כמה שלא לדעת לא עלה לו ומה שכתוב בהלכות בן עיר שהלך לכרך פיסקא דמתני' היא וכלשון הזה פי' רבינו חננאל ז"ל אמר רבא לא שנו בן כרך שהלך לעיר קורא כמקומו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד ונזדמן ונתעכב ולא חזר קורא בט"ו כבני מקומו אבל אינו עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהם ירושלמי ניחא בן כרך שהלך לעיר שזמנו מאוחר בן עיר שהלך לכרך שזמנו מוקדם למה שנינו אם עתיד לחזור אם חזר הרי חזר ואם לאו נעשה מוקף אמר ר' יודן לית כאן בן עיר שהלך לכרך אמר ר' יוסי אית כאן בשעתיד להשתקע וכו' נתברר הפי' שפירשנו זה לשון רבינו חננאל ואין הדבר מוכרע מן הירושלמי הזה כמו שאמר אבל כתבתיו מפני שהוא עדות על דברי רבינו יצחק ז"ל ופי' הירושלמי ניחא בן כרך שהלך לעיר שאם אינו עתיד לחזור למקומו בזמן קריאתן דהיינו ליל י"ד קודם שהאיר המזרח יקרא עמהם שהרי כאן נעשה פרוז לדעת ואם עמד כאן יום ט"ו נפנור שכבר יצא מכלל מוקף אלא בן עיר שהלך לכרך ולו זמנו מוקדם והרי קודם שנעשה מוקף חל עליו חיוב מקומו ויקרא כאנשי מקומו אמר ר' יוסי בשעתיד להשתקע כלומר אם נתן דעתו מתחלה בליל י"ד להשתקע כאן עד יום ט"ו יצא מכלל פרוז מעתה וראיתי עוד בירושלמי ר' יודן בעי נתן דעתו לעקור דירתו ליל ט"ו ולאו מתני' היא בן עיר שהלך לכרך מתני' כשהיה בכרך ומה צריכה ליה כשהיה בעיר מזה נתברר לי דאבן כרך קיימא דרבא אבל בן עיר בליל ט"ו תלו דינו:

סליק מסכת מגילה