מלחמת השם על מגילה ד.

ועוד כתב הרב ר' אפרים תוספתא על ההלכות הרב אלפסי ז"ל וכו' כדכיתבנא בתוספת הלכות וזה נוסחה: אמר הכותב הבו דלא לוסיף עלה דקי"ל כרשב"ג דאמר מה ת"ל בהון בהון ב' פעמים לומר הן הן אסורין לפניהם לאחריהן מותרין ואמר שמואל הלכה כרשב"ג ואע"ג דפליגי עלה רב ור' יוחנן כיון דהשתא לבטולה למגילת תענית מימנו רבנן בדין עלינו לומר שאע"פ שלא בטלו חנוכה ופורים מיהו הלכה בהן כדברי המיקל דלקולא אזלינן בכל הכתוב במגילת תענית וכדאיתמר התם שמואל הלכה לקולא ולא גמיר ואנן לקולא עבדי' בהא ומה שנהגו להתענות בי"ג מותר הוא על פי מה שאמרו וזה דעת רב הנשיא ר' יהודה אלברגלוני ז"ל ודעתה צילת' היא ומפני זה לא הוזכרו שמועות הללו בהלכות ועוד יש לומר בתענית זה של י"ג דאפי' למ"ד לפניהם אסור בזה מותר משום די"ג יום נקנור הוא ולא נאסר בב"ד של ראשונים משום פורים אלא משום יום נקנור וכיון שעמדו ב"ד של אחריהם ובטלו מגילת תענית ובטל יום נקנור בכללם אין אנו אוסרים אותו בשביל יום שלפני פורים וכן פי' מה שאמרו במס' תענית יום טרינוס בטולי בטלי ואקשינן ותיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני נקנור ואמר רב אשי השתא הוא גופיה בטלוה משום יום שלפני נקנור מה שלא נגזר עליו בב"ד של ראשונים הוה ליה גזירה חדשה ואין אנו מתקנין עכשיו ימים טובים וה"ה והוא הטעם בתענית הזה הנזכר אבל בימי רבותינו לא היו מתענין בי"ג כדאמרי' בפ"ב דתעניות שאסור בהספד ותעניות שהוא יום נקנור עוד ראיתי במס' סופרים פט"ז לפורים ג' ימי הצום אין מתענין רצופין אלא פרודין שני וחמישי ושני ורבותינו שבא"י נהגו להתענות אחר פורים מפני נקנור וחביריו ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין ובירושלמי הקשו על י"ג למה אסרוהו משום יום נקנור והלא הוא עצמו דינו שיהא אסור משום י"ד וכן על י"ז שבו שהוא יום שוד ירושלים הקשו שהרי הוא עצמו אסור מפני חמשה עשר: