מלחמת השם על קידושין כז

כתוב בספר המאור ה"ג כדאיתא בכל הספרים הקדמונים וכו' עד ולפיכך לא הזכירה זו הברייתא מחלוקת רבי ור' נתן: אמר הכותב רבינו שלמה כך פירשה אות באות אבל תמהני על בה"מ שהסכים עם רבינו יצחק ז"ל בהשמטתו ופסק הוא כרבי שאינו נאמן לעולם לאסור ואמר שלפיכך השמיטה רבינו ז"ל לזו הברייתא והלא לפי דבריו היה לו לרבינו לכתוב דברי רבי ולפסוק הלכה כמותו לומר שאפילו חזר בו אינו נאמן לאסור שהרי בשלא חזר בו כלל אפילו לרבי נתן לעולם נאמן ועכשיו שסתם לו [לא] פסק במחלקתן כלום ומה שהוא כדברי הכל בלבד כתב וכן לא פסק אין לו אחים נאמן במוחזק לן באחי וזה דבר גדול שנתן לכתוב בהלכות ועוד אני תמה בעיקר דינם שלא מצינו בתלמוד נאמן ויכול לחזור בו אלא כל שנאמן כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד וזה שאמר בשעת קדושין יש לי בנים ואילו שתק בשעת מיתת אשתו כי הדר אמר אין לי בנים היאך נעורה חזקה ראשונה של איסור לאוסרה ועוד קשה על זה שהם מפרשים בשעת קדושין אמר אין לי בנים שהוא מיקל על אשתו בשעת קדושין כדי שתתרצה בקדושיו וא"כ לא היה לנו להאמינו כדאמרינן בפרק יש נוחלין וחלופא אבית המכס שאם אמר בני וחזר ואמר עבדי נאמן וכן הוה לן למימר הכא דכדי שתתרצה בקדושיו אמר ולשעת מיתה שמעינן ליה אלא הצעתה של שמועה בשעת קדושין היינו בזמן שנשאה ולא להפיס דעתה אמר כלום אלא לאחרים אמר כן ומשום דבעי למנקט ליה בחוזר לרבותא בעלמא פליג לה בתרי זימני לשעת קדושין ולשעת מיתה ומעיקרא קס"ד דמתני' רישא נאמן להתיר במוחזק לן באחי ולא מוחזק לן בבני סיפא אינו נאמן לאיסור בדלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני וכ"ש במוחזק בבני כפשטא דמלתא נאמן בשצריכין לנאמנותו וכן ברייתא בכה"ג הוא ור' נתן ה"ק אף נאמן לאסור כשם שהוא נאמן להתיר לומר שבזה ובזה אינו נאמן להוציאה מחזקה שלה אלא היתה בחזקת היתר מותרת היתה בחזקת איסור אסורה ונאמן לאו דוקא אלא לומר שאין עושין כדבריו ואיידי דקאמר ת"ק נאמן אמר ר' נתן נמי נאמן ואביי אוקמה למתני' דלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני יש לו בנים נאמן שהיא מותרת כמו שאמר יש לי אחים אינו נאמן דלאו כל כמיניה ונאמן דיש לי בנים לאו דוקא אלא משום אינו נאמן דסיפא קתני רישא נאמן לומר דשומעין לו ומותרת כמו שאמר ואפשר לומר דמעיקרא קס"ד לר' נתן דנאמן לאיסור אפילו היתה בחזקת היתר דמילתא דעבידא לאיגלויי חוששין לדברי הבעל לחומרא ואינו מחוור והשמטתו של רבינו ז"ל שכתב משנתינו כפשוטה יש לי בנים נאמן היינו במוחזקת באיסור וכן כתב מפורש במשנת יש נוחלין האומר זה בני נאמן ואע"ג דמוחזק לן באחי וה"ה והוא הטעם דנאמן לומר אין לי אחים שבזו ובזו מתיר את אשתו לשוק ומוציאה מחזקתה משום מה לי לשקר וא"ת שאין דומה דאין לי אחים מכחיש חזקה שלנו לגמרי שהיינו מוחזקים בו באחים אפשר שמתו דאפי' ע"א נאמן ביבמה לשוק משום דמילתא דעבידא לאיגלויי היא הא אילו אמר לא היו לי אחים כלל ואנו מוחזקין בו באחים אפשר שאינו נאמן משום מיגו דמגו לאכחושי קלא וחזקה ממש לא אמרינן בשום דוכתא וכדאמרינן התם בההוא דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי ואמר בשעת מיתה דלית ליה אחי ואמר רב יוסף למאי ניחוש לה ואמר ליה אביי והא איכא עדים במדה"י דידעו פי' קול יצא בדבר ובמקצת נוסחאות כתוב מפורש הא אמרי איכא עדים וכו' וכן בהלכות רבינו ז"ל ואסיקנא חוששין לה: