מלחמת השם על עירובין לא:

כתוב בספר המאור כתב הרב אלפסי ז"ל בחדשות מ"ט וכו': אמר הכותב אבל דעת רבינו ז"ל נוטה ללישנא קמא דהיא אוקימתא דרבא דאמר בטרח ולא טרח פליגי מר דהוא ר"מ סבר לא טרח ומר דהוא ר' יהודה וסתם מתני' סבר טרח וחיישינן דילמא קמיע נינהו וכשיש בהן רצועות מקושרות בידוע שאין זה קמיע אלא תפילין ולא פליגא אוקימתא דרבא אמתני' היה דאבוה דרב ושמואל ולא ראה רבינו ז"ל לסמוך אלישנא אחרינא דהוא תירוצא דאביי דאמר דכ"ע לא טרח וטעמא דחדשות לא מפני שאסור לקשרן בשבת משום דלהך לישנא הלכה כר' מאיר דאמר אחד חדשות ואחד ישנות דקי"ל עניבה לאו קשירה היא ואפשר דעניב להו כעין קשירה דידהו אפי' תימא עניבה פסולה תפילין אפשר דקשר להו בקשר שאינן חייבין עליו דקי"ל כל קשר שאינו של קיימא אין חייבין עליו כגון קטרא דזממא גופיה ואסתרידא גופיה וכפי דברי רבינו והגאונים בעי' נמי מעשה אומן ומ"מ ודאי אי עביד קשר מרופה לפי מדת ראשו וזרועו לא עדיף מקטרא דקטרי בזממא וקטרא דקטרי באסתרידא וחומרתא דקטרי בסנדל הלכך לגבי הצלה דתפלין מותר לכתחלה כדתנן מדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת ור' יהודה לטעמיה דמחמיר בקשירה דאפילו בעניבה מחייבו כ"ש בקשירה דכל שהוא קשר של קיימא קצת היה מחייב בו והכי מוכח בפרק אלו קשרין דכל קשר שהוא של קיימא כלל מחייב ר' יהודה ואפילו עניבה ולית הלכתא כותיה וכיון דתנן סתמא כר' יהודה בד"א בישנות אבל בחדשות פטור וקי"ל סתם במתני' ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם וכל שכן דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה לא סמכי' אתירוצא דמפקא לה למתני' ולר' יהודה מהלכה ונקטינן לישנא דרבא דמוקי להו אליבא דהלכתא ועוד דהא משמע בהדיא דסבר רבא טרחי ומוקי להו לסתם מתני' הכי ופריך מינה לר' אלעזר ואביי סבר לה כר' אלעזר ומוקי להו לכולהו דלא טרח וקיימא לן אביי ורבא הלכתא כרבא ולפי' השמיט רבי' שמעתא דר' אלעזר ולא כתבה לא בכאן ולא בהלכות ציצית ויפה כוון:

וכתב עוד בעל המאור ז"ל והא דתנן ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו כו' ונראה מדבריו שאין הלכה כר' יהודה: וכבר השיב הר' אברהם ז"ל בזו דודאי אין הלכה כר' יהודה ולאו משום טעמא דאמרו לו דחיישי' לתחומין מפלוגתא דת"ק דהוא סתם מתני' דאפילו לדבר מצוה כגון הצלת תפלין וסכנת לסטים לא שרי נותנן לחבירו וחבירו לחבירו משום דאוושא מלתא דשבת וזה דבר ברור הוא דר' יהודה מוסיף הוא להתיר נתינה לחבירו וחבירו לחבירו בדבר הרשות כגון זו ואפילו חוץ לתחום ואין הלכה כר"ש ואין צ"ל שאין הלכה כרבי יהודה: